|
|
עמוד:12
לב גרינברג 12 מארבע שנים, ולא קמה תנועה עממית רחבה שתדרוש את הפסקת האלימות . ההבדל בין שני המקרים התבטא ביחס לגבול : לבנון הייתה "שם", מעבר לגבול, ואילו האינתיפאדה הוגדרה כ"מלחמה על הבית" . סקרי דעת הקהל הראו באופן יציב כי הציבור תמך בהפעלת אלימות גדולה, לעתים גדולה מזו שצה"ל והדרג המדיני הפעילו הלכה למעשה . "תנו לצה"ל לנצח" הייתה הסיסמה שביטאה את האווירה שהביאה לניצחון סוחף של אריאל שרון על ברק בפברואר 2001 ) % 38 - % 62 ( , ולתבוסה אלקטורלית חסרת תקדים של מפלגת "העבודה" מול "הליכוד" בבחירות 2003 ) 19 - 38 מנדטים ( , ולרגע נוצרה תחושה כי אין עוד חלופה פוליטית לליכוד . רבים חשבו אז כי הליכוד הפך למפלגת השלטון היחידה, ללא חלופה, כמו "מפא"י" בין 1933 - ,1977 וכי מעגל הדמים הפך למצב של קבע . כיצד ניתן להסביר את המהפך המוחלט שהתחולל בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של אוסלו, לבין קבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000 ? ספר זה הוא ניסיון להתחקות אחרי התהליכים שהובילו למהפך בין ההתלהבות מהשלום לבין אובדן התקווה . הספר מסביר כיצד נוצרה הנכונות המחודשת לתמוך בעימות אלים מתמשך, עד הניצחון . לא מדובר בחיפוש אשמים, לא בצד כלשהו ) הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים ( וגם לא במנהיג כלשהו ) ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון ( . אני רואה במנהיגות ראשית ביטוי של הלך רוח של ציבור, וכן של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה . על כן אתמקד באותם תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים אשר עיצבו את התנאים שבתוכם פעלו המנהיגים, ובמסגרתם קיבלו החלטות וביצעו את מהלכיהם . הספר עוסק במנהיגות בהקשרה הרחב, בהצלחתם של רבין ושרון, ובמשבר המנהיגות לאחר הסתלקותם הפתאומית, במנהיגות של פרס, נתניהו וברק, והצמד אולמרט – פרץ מאוחר יותר . במובן הזה הספר חורג ממרבית הדיון הציבורי, שמטרתו העיקרית היא להגיע למסקנה, המרגיעה איכשהו, כי מישהו אשם בכישלון התהליך . הרבה יותר מדאיג לחשוב במונחים של תהליכים חברתיים ופוליטיים, שבהם יש ניגודי אינטרסים ושימוש בכוח — ארגוני, סמלי, כלכלי או מזוין — להשגתם . לפי התפיסה שתוצג כאן, התפתחויות פוליטיות מורכבות ממאבקים בין קבוצות ויחידים, ארגונים ומוסדות בעלי עוצמה שונה, והצטלבות מקרית של אירועים אשר בנקודות זמן מסוימות מאפשרים לחולל מפנה . אין היגיון ידוע מראש לתהליכים אלה, ואותן נקודות זמן היסטוריות עשויות להוליד מפנה המשנה את יחסי הכוחות בין הקבוצות וליצור משהו חדש, או לקבע את יחסי הכוחות ולהתבצר במציאות הישנה, הידועה והמוכרת . התהליך הפוליטי הנידון
|
|