|
|
עמוד:9
אהבת אלוהים 9 בדרך זו הקורא מוזמן להצטרף למסע כמעט חווייתי, שאולי רק דרכו יוכל לחוש את מלוא המורכבות והעוצמה הכרוכים בשאלה העומדת כאן על הפרק . את זאת הוא יחווה לא מתוך התבוננות בפנורמה היסטורית או תרבותית, אלא מתוך חדירה לעומקה של בעיה ספציפית אחת . בעמודים הבאים אציע מבוא כללי לקורא המגיע לדיון זה מבלי שתהיה לו היכרות ראשונית עם הדמויות הנידונות כאן . המבוא יהיה היסטורי בחלקו הראשון, ותמטי בחלקו השני . הדרך המפותלת אל המחשבה הנוצרית שלושה שמות מרכזיים עולים במהלך דיונה של וולמן : אריסטו, אוגוסטינוס ותומס אקווינס . לטובת הקוראים שזה להם המפגש הראשון עם המחשבה הימי – ביניימית, ברצוני להקדיש את המבוא הקצר להבהרת ההקשר ההיסטורי שבתוכו הדמויות הללו פועלות ומשפיעות . לשם כך אנסה לתאר את הצמתים התרבותיים והרעיוניים השונים שמייצג כל אחד מהם, ואת המורשת שהוא מנחיל לדורות הבאים בתחומי הפילוסופיה והדת . כתביו של אריסטו מייצגים את אחת מפסגות המחשבה היוונית הקלאסית . ככאלה הם ניצבים לצדם של כתבים רבים נוספים אשר נוצרו בשפה היוונית לאורך מאות שנים של הגות ומדע . בשלהי העת העתיקה הפכו חלק מהמורשות הללו לאסכולות דוגמטיות בעלות סממנים כמו דתיים של הערצת קדושים, של הסתמכות על כתבים מקודשים, של התרכזות בפרשנות הכתבים המכוננים ולעתים אף של פיתוח ריטואלים דתיים של ממש הקשורים להגות הפילוסופית . הן ההגות הנוצרית הביזנטית דוברת היוונית והן הנצרות המערבית האירופאית דוברת הלטינית שימרו ופיתחו את הסינתזות הללו שבין הפילוסופיה לדת . לפיכך המורשת שאותה הנחילו אבות הכנסייה היווניים והלטיניים לדורות הבאים הייתה רוויה באותם יסודות שתפסו מקום מרכזי בהגות הפגאנית של שלהי העת העתיקה . היו אלו בעיקר תורות סטואיות וניאו – אפלטוניות . אמנם הכתבים הללו של ההוגים הפגאניים ושל ההוגים הנוצריים אשר מהם שאבו, ביטאו גם היכרות מוגבלת עם רעיונות משל אריסטו ) פירושים לא מעטים לכתבי אריסטו מתחברים באותו הזמן על ידי הוגים ניאו – אפלטוניים ( , אך הם לא היו מלווים באימוץ אמיתי ושיטתי של דרך מחשבתו . ההגות הנוצרית של הזמן ההוא עושה אף היא שימוש מצומצם ביותר ברעיונות משל אריסטו . היא מתאפיינת בשימוש הולך וגובר בקבוצה מצומצמת של כתבים לוגיים של הוגה זה ושל פרשניו היוונים וכן בהפנמה מוגבלת של תורת הקטגוריות האריסטוטלית בנוסחה הפשוט ביותר . היסודות הללו יוצרים את מה שמכונה כבר בז'רגון הימי – ביניימי בשם "הלוגיקה הישנה" ) logica vetus ( , וזו הולכת ומשתכללת בתהליך שנמשך מאות שנים עד הגעתה לשיאה במאה ה – 11 . אין לדעת אם מצב עניינים זה לא היה נותר כך אלמלא
|
|