|
|
עמוד:11
11 תלמוד שנוי במחלוקת הקריאה היחפה הולכת ונוצרת הרלוונטיות של הסוגיה המפנה את המבט ממילות התלמוד אל מציאות חיינו בהווה, אל השאלות המעסיקות אותנו כיחידים או כחברה, תוך כדי עידוד של הקוראת או הקורא להשמיע גם את קולם שלהם על הנושא . תהליך זה מהקריאה היחפה אל הרלוונטיות לימינו ובחזרה מעורר את החשיבה, מאפשר ומעודד את ריבוי הקולות, מעמיק את השיח וקורא לכינון עמדה אישית הנובעת מתוך פרשנות של המקורות ובהשראתם . זהו תהליך רחב היקף שספר זה הוא אחד הביטויים שלו . את התהליך הזה הייתה לי הזכות לפתח ברשת מיתרים מזה שנים ארוכות וטובות . בעשרות תוכניות לימודים שכתבנו במיתרים ביקשנו להעניק לתלמידים את הכלים שיאפשרו להם לדבר את שפת הרזים של ארון הספרים לגוניו, בד בבד עם הדרישה לפרש את הטקסט שהם נפגשים עמו באופן אישי ולקרוא אותו קריאה רלוונטית ועשירה במשמעות . כל זאת לצד יצירת מרחב שבו ריבוי הדעות אינו איום על זהותו של היחיד אלא מקור לדיאלוג מפרה שמכוחו הצדדים החלוקים יכולים להעמיק בעמדותיהם או דווקא לערער עליהן . אני תקווה שספר זה יצליח לטעת בליבנו, ולו במעט, הקשבה והפריה הדדית שבין אדם לחברו, דיאלוג פנימי שבין אדם לבין עצמו ומפגש חי ומחיה בין אדם לבין ארון הספרים, שבמקרה זה מכיל את התלמוד הירושלמי ואת התלמוד הבבלי . חובה נעימה לי להודות לאנשים רבים שהיווצרותו של ספר זה ויציאתו לאוויר העולם היא במידה רבה תולדה של מעשיהם . ראשית אני מבקש להודות להוריי, נורית ועקיבא שטרנברג, שחינכו אותי על ברכי אהבת התורה ואהבת החוכמה גם יחד . אני מבקש להודות לרשת מיתרים ולעומדים בראשה, הרב מיכאל מלכיאור וד"ר רנית בודאי-היימן, על הבית החם והאהוב שהיה לי בית שני בשנים האחרונות, על הזכות שניתנה לי לקחת חלק בפיתוח הפדגוגיה הייחודית של הרשת ותוכניות הלימוד הרבות שכתבנו
|
|