|
|
עמוד:8
10 | פתח דבר 16 . החירות לשאול "מי אני","לשים פס על כל העיר" ולהתריע : "אל תנשק לי במוח" זכות הדיבור וצליל האמת, בלי טיפה של דידקטיקה, העניקו כוח חדש לקוראיה ולשומעיה הצעירים . כך, פירוקם של סיפורי - העל, המחאה כנגד העוולות והמסגרות המשתיקות, הדינמיקה מן הוודאות אל הספק וממנו אל האומץ לחולל תמורה — כל 17 . זאת ועוד, ההכרה בפחד וברוע,אלה עיצבו מחדש את דמותה של הילדה - נערה העברת מושגי אהבה, טיפול ואחריות לילדים ולחַיות עוררו את הלא - מודע וחיפשו לו צורה . הבריאה מחדש של מבטה ושל קולה של הילדה - נערה - אֵם - נני, תינו, תנינה, נונה, נינה — על הבקיעים שסימנה בדימוי הגבירה — חוללו שינוי בהמשגת הילדוּת עצמה ומימשו את ממדיה החברתיים, אך גם הגופניים - נפשיים, כאחרוּת . אין פלא, אם כן, שזרחי מוכּרת לקוראיה בעיקר בזכות אינספור ספרי הילדים שפרסמה . ספרי תנינה ( ,1978 ,1993 2005 ) ; חובשת כתר הנייר ( 1981 ) לא לגרש את נני ( 1988 ) , אביגיל מהר המלכים ( 1989 ) ; אמורי אשיג אטוסה ( 1992 ) ; מפרשיות ( 1993 ) ; בוטיק סיגי וחוט ( 1995 ) ; כתם כתר קטשופ אהבה ( 1998 ) ; פעם היה פעם לא ( 2004 ) — אלה ורבים אחרים הם נכסי צאן ברזל בספרות הילדים . שיתוף הפעולה של זרחי עם טובי המאיירים הוליד יופי חדש ( ודאי בעשורים האחרונים ) וסייע בהעברת הטקסטים מלאי הדמיון מעידן הספר לדור ה - Picture Book . לאחרונה נכתבו אומנם עבודות מחקר חשובות על יצירתה של זרחי, ומאמרים 18 , רבים על כתיבתה לילדים הופיעו בעיקר בכתבי - עת לחינוך ולספרות לגיל הרך אך מלבד רשימות ביקורת ומאמרים בודדים, בולטים שלושה חיבורים מקיפים 19 . הפער בין העושר והגיוון של עבודתה רבת השנים המוקדשים ליצירתה למבוגרים 16 ראו, שמות ספרי שיריה לילדים : אני אוהב לשרוק ברחוב ( מסדה 1967 ) ; פס על כל העיר ( מסדה 1975 ) ; ופרוזה לבני הנעורים, ורד, אל תנשק לי במוח ( ספרית פועלים 1974 ) . 17 בפרק מקיף שהיא מייחדת לקריאה פוסט - קולוניאלית בספרות הילדים של זרחי, דנה קרן יער מדגישה את ההיבטים החברתיים והמגדריים של האחרות בתפיסת הילדות של זרחי . ראו : דנה קרן יער, סופרות כותבות לילדים : קריאה פוסט - קולניאלית ופמיניסטית בספרות ילדים עברית ( רסלינג 2007 ) , 178 - 202 . 18 ראו, למשל : נירה לוין, יושבת על נתיב תעופה : הלשון הפואטית של נורית זרחי ביצירתה לילדים . חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה ( אוניברסיטת תל - אביב 2017 ) . נוסף על הביקורות במוספי העיתונות, מצאנו ריבוי של רשימות ומאמרים על ספרות הילדים של זרחי בגליונות כתבי עת, כדוגמת מעגלי קריאה, הד החינוך, וספרות ילדים ונוער . מבחר מצומצם מאלה כללנו בביבליוגרפיה בסוף הספר . 19 המונוגרפיה החלוצית של אילנה אלקד - להמן, לבדה היא אורגת — קריאה ביצירת נורית זרחי ( כרמל 2006 ) , יוצאת אומנם מהפנייה הכפולה של כמה מיצירותיה של זרחי אך למעשה מושתתת על ההבחנה בין "פרשנות ילדית ופרשנות בוגרת" . וראו גם מאמרה : "נורית זרחי — כותבת מחדרי הילדות : מילדת חוץ ועד נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות", מכאן י' ( 2010 ) , 233 - ,262 ובו היא מנסה לפוגג את החלוקה הדיכוטומית . מאמרו של דן מירון, אי הנחת של יצורים מכונפים, מתאר את התפתחות עולמה השירי בהקשר למסורת האורפאית בשירת הנשים העברית . ראו גם את מסתה חוצת - הסוגות של שי צור, "השפה החבויה מתחת לכל השפות — המסע בעקבות הצל והשפה האבודה בפרוזה של נורית זרחי" ( ידיעות ספרים 2013 ) , שנכללה בשינוי נוסח גם בקובץ הנוכחי .
|
|