התפתחויות בחקר מלחמת הקוממיות: מבוא מתודולוגי

עמוד:13

ה ת פ ת ח ו י ו ת ב ח ק ר מ ל ח מ ת ה ק ו מ מ י ו ת 13 הברית את מעמדה המרכזי כבר לקראת סוף המלחמה, משהכירה בישראל כגורם מרכזי בכל מהלך מדיני שנועד להביא לידי סיום המלחמה, זאת בשעה הבריטים עדיין סברו שעליהם לתווך בין מצרים לעבר – הירדן כדי להגיע לעמדה ערבית משותפת שאפשר יהיה לכפותה על ישראל . השפעה על המלחמה הייתה גם לברית המועצות, ועד כה טרם נחקר ממש התפקיד שמילאה אז באזור . לצד המעצמות הגדולות פעלו בזירה הבין – לאומית גורמים נוספים, שבחשו בקדרה הארץ – ישראלית : צרפת, בלגיה, הוותיקן והאו"ם על שלוחותיו — תיווך בין ישראל למדינות ערב, ועדת הפיוס, נציב הפליטים, ועדות אד – הוק שונות, הצלב האדום וארגוני סיוע ( שבקיץ 1948 החלו להגיע לארצות השכנות ואחר כך גם לחלק הערבי של הארץ ) . ההשלכות הרבות של המלחמה חורגות מן התחום הצר של המהלכים הצבאיים ושל השיקולים המדיניים שמאחוריהם, והתפתחו לבחינת תקופת המלחמה על היבטיה המגוּונים . מחקר זה עדיין נמצא בעיצומו ורחוק מהשלמה . ראשית ההיסטוריוגרפיה של המלחמה חקירת מלחמת העצמאות החלה סמוך מאוד לסיומה, כמחקר צבאי של מלחמה ולקחיה . כבר במאי ,1949 לאחר פירוקה של חטיבה ,8 מינה הרמטכ"ל יעקב דורי את האלוף יצחק שדה, מפקד החטיבה, לעמוד בראש צוות שיעסוק בתחקור הקרבות ובהפקת לקחים . כעבור זמן קצר השתחרר שדה, לאחר שהספיק לתחקר קרבות מעטים בלבד, והצוות התפזר . במקביל לעבודת הצוות החלו כמה חטיבות לבצע תחקירים פנימיים על הקרבות במהלך המלחמה . גם מחלקת ההדרכה, בראשותו של חיים לסקוב, נכנסה אל תחום התחקור והפקת לקחים מן המִבצעים . לאחר מכן התמסדה אחריותה לנושא בהוראות הפיקוד העליון, שהטיל את האחריות לתחקור על ענף היסטוריה שבמחלקת 1 ההדרכה . החוקרים הראשונים, קצינים ברובם, היו היסטוריונים חובבים, אם כי מקצתם, כמו נתנאל לורך, מרדכי בר – און, גבריאל כהן, ישראל בר ואברהם איילון ( לנץ' ) , המשיכו לעסוק במחקר היסטורי או שבו אליו בשלבים מאוחרים יותר בחייהם . החוקרים התרכזו אפוא בבירור מהלכי הלחימה, בתכנון המבצעים המרכזיים ובביצועם, בבלימת הפלישה, או בלחימתם של יישובים מסוימים ( קיבוץ גשר, שתי הדגניות, קיבוץ נגבה ועוד ) . הם איתרו ומיפו את כל אלפי הפעולות הגדולות והקטנות שבוצעו במהלך 15 חודשי הלחימה, הן הפעולות היזומות הן ההיתקלויות, וביררו מה אירע בהן . אחד מפרות התקופה הזאת בחקר המלחמה הוא מפת האירועים שהכין יהושע בן – אריה בענף היסטוריה . הועלו על המפה, בסימנים מוסכמים, בקנה מידה 100,000 : ,1 כל היתקלות, מארב או סיור, שלא לדבר על מבצעים מקיפים יותר, בלוויית מפתח שציין את תאריכי ההתרחשויות . 1 יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, ירושלים ,1986 עמ' 210 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא