|
|
עמוד:10
10 טל בן - צבי שונים בחוויית וזיכרון הנכבה שלהן ולפיכך אף בהגדרתן העצמית ובביטוייה 2 הבדלים אלה גם מצביעים על הדרכים השונות שבהן האמנותיים-תרבותיים . הנכבה מעצבת את זיכרונן הקיבוצי, את מאבקן למען זכותן להגדרה עצמית ואת תרבותן של כל אחת מהקבוצות המרכיבות את העם הפלסטיני . ואם לא די בכך, הרי שגם המושג "נכבה" עצמו כבר מזמן אינו משקף את אירועי 1947 - 1949 לבדם, אלא נעשה למושג-גג המקיף התפתחויות נוספות שהתחוללו ומתחוללות מאז אותה התקופה ועד היום בסכסוך עקוב הדמים בין ישראל לפלסטינים, הנמשך עדיין כתוצאה מאי-יישובה של הטרגדיה המקורית ומציאת פתרון הוגן ובר-קיימא לקורבנותיה ולצאצאיהם . גם מבחינה זו, בצד הזיכרון הכללי המשותף לפלסטינים באשר הם, הרבדים שהתווספו לו ועיבו אותו במשך השנים שונים ממקום למקום בהתאם להקשריהם המגוונים, והם 3 מכאן שככל הייצוגים באים לביטוי דיפרנציאלי גם בייצוגי הנכבה באמנות . האמנותיים ותוצרי תרבות אחרים - שהם מטבעם תלויי הקשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים - גם תיאורי הנכבה מחייבים ניתוח והבנה ספציפיים של התנאים שהשפיעו ומשפיעים על היווצרותם ושל סוכני וסוכנויות התרבות שבתיווכם הם מופצים . בכפוף להנחה זו יבחן ספר זה את הקשר וההשפעות בין ייצוגי הנכבה בעבודותיהם של אמנים פלסטינים היוצרים בישראל לבין הנסיבות ההיסטוריות, החברתיות, הפוליטיות והתרבותיות הייחודיות של המיעוט הפלסטיני החי בישראל . בדומה לכל חלקי החברה הפלסטינית, האירוע ההיסטורי המיוצג - נכבת 1948 - הוא מרכיב עקרוני ומכונן גם בהגדרת זהותם של האמנים הפלסטינים שגדלו ו / או התחנכו בישראל, אך במקרה שלהם ממלאים יחסי 2 . מחקרים מהשנים האחרונות העוסקים בסוגיית הזיכרון הקיבוצי מדברים על ריבוי זיכרונות . כך למשל אלון קונפינו מציין שהזיכרון הקיבוצי הוא "תוצר של משא ומתן ומיקוח קולקטיביים בין זיכרונות רבים המצויים באומה" . לדבריו, הזיכרון הקיבוצי הוא במהותו "ישות מרובה", הנוצרת ביחסי גומלין בין ריבוי הזהויות או תת-הזהויות המתקיימות במסגרתה הכללית של זהות לאומית אחת . ראו Alon Confino, The Nation as a Local Metaphor : Wurttemberg, Imperial Germany, and National Memory , 1871 - 1918 , Chapel Hill : University of North Carolina Press , 1997, pp . 8 - 7 3 . בעניין זה, ג'והן ג'יליס מציין לגבי זיכרון קיבוצי בכלל שכשם שהזהות נוצרת בתהליך של הגדרה והגדרה מחדש, כך גם הזיכרון איננו קבוע, אלא מתהווה מחדש כל העת . ראו John R . Gillis, Commemorations : The Politics of National Identity, Princeton : Princeton University Press, 1994, p . 3
|
|