|
עמוד:10
10 | אוריאל סימונסון ויניב פוקס בסיומה של התקופה האמורה אפשר לזהות סביב אגן הים התיכון שלושה מרחבים פוליטיים עיקריים בעלי תרבויות ייחודיות : המערב הלטיני-קתולי תחת ההגמוניה הפרנקית, הח׳ליפות האסלאמית והאימפריה הביזנטית . על חורבות העולם הקלאסי אומנם קם סדר חדש, אך למורשתו של העולם העתיק היה תפקיד מכריע בעיצוב זהותו של הסדר החדש הזה . למרות התהפוכות הפוליטיות, הוסיפו הריבונים החדשים להישען על מקורות לגיטימציה ועל מסורות מִנהל דומים לאלה של קודמיהם . יורשי האימפריה הרומית ניחנו בכושר הישרדות מרשים ומיצבו את עצמם מחדש מתוך מרכזיהם במזרח ובמערב . בד בבד, הח'ליפות האסלאמית, עדיין בשיא התעצמותה ובאיבו של תהליך התגבשות, אימצה רבים מדפוסי השלטון אשר הנהיגו קודמיה — הביזנטים והסאסאנים . 4 הדבר התבטא במערכות מיסים, תקשורת ומִנהל אשר שאבו את השראתן מדפוסים בני מאות שנים . ועל אף המהפכה הדתית אשר התבשרה בחצי האי ערב ואשר אין להקל בחשיבותה, לא עבר זמן רב בטרם החלו הכובשים המוסלמים להיות חלק אינטגרלי ממרחב תרבותי אשר עומק שורשיו היה כעומק שורשי התרבות השבטית שנשאו עימם מחצי האי ערב . 5 הכובשים המוסלמים פגשו במסורות מקומיות כל אימת שנפלו בידם עיר או מרחב ספר חדשים . כך בסהר הפורה ובעמק הנילוס וכך בצפון אפריקה ובחצי האי האיברי . על אף ההייררכיה הברורה בין הכובשים לנכבשים, הייתה למפגש התרבותי השפעה דו-כיוונית אשר היה בה כדי לשחזר מגמות מתקופות קודמות . כך למשל המסגד הציבורי הראשון שנבנה באמצע המאה השביעית בדמשק על יסודותיה , World Crisis : Historians and Histories of the Middle East in the Seventh Century Oxford 2011, Oxford University Press, pp . 24 - 25, 32, 41, 76, 96, 167, 205, 246 . כמה עשורים אחר כך ייחסו מחברים כנסייתיים להופעת האסלאם וכיבושיו משמעויות בנימה דומה . ראו J . Moorhead, ‘The Monophysite Response to the Arab Invasions’, Byzantion 51 ( 1981 ) , pp . 479 - 491 ; S . Brock, ‘Syriac Views of Emergent Islam’, in G . H . A . Juynboll ( ed . ) , Studies on the First Century of Islamic Society, Carbondale, IL 1982, Southern Illinois University Press, pp . 9 - 21, 199 - 203 ; F . J . Martinez, ‘The Apocalyptic Genre in Syriac : The World of Pseudo - Methodius’, in H . J . W . Drijvers et al . ( eds . ) , IV Symposium Syriacum, 1984 : Literary Genres in Syriac Literature, Rome Pont . Institutum Studiorum Orientalium, pp . 337 - 352 1987, M . Morony, Iraq after the Muslim Conquest, Princeton, NJ 1984, Princeton University 4 Press, pp . 32 - 70 ; C . Robinson, Empire and Elites after the Islamic Conquest : The Transformation of Northern Mesopotamia, Cambridge 2000, Cambridge University Press ; R . Hoyland, ‘New Documentary Texts and the Early Islamic State’, Bulletin of the School of Oriental and African Studies 69, 3 ( 2006 ) , pp . 395 - 416 5 על יציאת השבטים דוברי הערבית מערי החילות ראו מורוני ( לעיל, הערה 4 ) , עמ' 251 - 253 ; F . M . Donner, The Early Islamic Conquests , Princeton, NJ 1981, Princeton University Press, pp . 245 - 250 ; R . Hoyland, ‘Jacob of Edessa on Islam’, in G . J . Reinink & A . C . Klugkist ( eds . ) , After Bardaisan : Studies on Continuity and Change in Syriac Christianity in Honour of Professor Hans J . W . Drijvers ( OLA, 89 ) , Leuven 1999, Peeters, pp . 152 - 153
|
|