|
|
עמוד:10
מבוא 10 2 מיזם ייבוש החולה הסתיים ב- 1957 וכמעט כל השטח המיובש מרבצי כבול . הפך לשדות חקלאיים . זה היה אירוע שיא של אתוס הפיתוח, שאפיין את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות . במובן זה שימש ייבוש החולה סמל של אידיאולוגיית כיבוש השממה, שלפיה מושגת הקִדמה באמצעות הכנעת הטבע ורתימתו לצורכי האדם . למרות צערו של המהנדס קובלנוב על היעלמות ביצת החולה מהעולם נשמר חלק מהנוף הביצתי בשמורת טבע על שטח של 3,200 דונמים . שמורת החולה החלה להיבנות ב- ,1954 בדיוק בשנה שבה הוקמה החברה להגנת הטבע ( להלן החל"ט ) והייתה שריד של נוף האגם והביצה של החולה שנעלמו מהמפה . זוהי שמורת הטבע הראשונה שהוקמה במדינת ישראל עוד לפני חקיקתו של 'חוק גנים לאומיים ושמורות טבע תשכ"ג - 3691' . הקמת שמורת החולה הייתה אפוא 'אירוע מכונן' בתהליך מיסוד שימור הטבע בישראל ועל כן נעשתה סמל הן של החל"ט הן של רשות שמורות הטבע ( להלן רש"ט ) . אחד המאפיינים הייחודיים של החולה נבע מהיותה 'מפגש גבולות' נדיר בין צמחים ובעלי חיים אפריקניים, שכאן היה קצה גבול תפוצתם הצפוני, לבין צמחים ובעלי חיים אירופיים, שכאן היה גבול תפוצתם הדרומי . 'מפגש גבולות' זה התרחש מכיוון שהבריכות והאפיק המרכזי של נחל עינן שימשו 'מקלט תרמי' השומר כל השנה על טמפרטורה יציבה של 12‑ 22 מעלות צלסיוס . בחודשי הקיץ מצאו מחסה באגם בעלי חיים הרגישים לטמפרטורות גבוהות, ואילו בחודשי החורף מצאו בו מחסה בעלי חיים הרגישים לטמפרטורות נמוכות . החולה שימשה בסיס מנוחה לעופות מים בדרכם מאירופה לאפריקה ובחזרה 3 ומעון חורף שופע מזון לעשרות אלפי עופות בני עשרות מינים . חלק מהאדמות שיובשו היו אדמות כבול שחשיפתן לאוויר יצרה בעיות של 2 המונח האקולוגי לביצה הוא בית גידול לח ( wetland ) . אני משתמשת במונח ההיסטורי 'ביצה' מטעמי נוחות . 3 דימנטמן, ברומלי ופור, אגם החולה, עמ' יב - יג, 88‑ 91 ; ברסלבסקי, הידעת, א, עמ' 022‑ 225 .
|
|