|
עמוד:12
12 גיא פרל עם המופשט והנשגב . ספר זה יעסוק בתנועה מתמירה זו, כשם שהוא יעסוק בתנועה המתמירה המתרחשת בכיוון ההפוך לה - הפיכת הבלתי נראה לנראה . יש ביכולתה של שפת השירה לקרב אל המודעות את הבלתי נראה - הלא-מודע על כוחו, אוצרותיו, המשיכה והפחד שהוא מעורר - ובכך להעשירה ולהרחיבה . תנועה שכזו מיוחסת לאורפאוס, כאשר הגן בנגינתו על הארגונאוטים שהפליגו למצוא את גיזת הזהב, מפני שירת הסירנות שביקשו לפתותם לבוא אליהן ולמצוא את מותם : בְּלִי הִסּוּס אֵפוֹא גַּם לְאֵלֶּה / רֶנֶן עָנֹג מִפִּיהֶן תַּשְׁמַעְנָה ; וְהֵם הִתְכַּוְּנוּ כְּבָר / מִסְּפִינָתָם לְהַשְׁלִיךְ אֶל הַחוֹף כַּבְלֵי יַרְכָתַיִם, / לוּ בֶּן אוֹיְאַגְרוֹס, אוֹרְפֶוְס הַתְּרָקִי, לֹא נָטַל בְּיָדֵיהוּ / נֵבֶל בִּסְטוֹנִי, מָתַח מֵיתָרָיו וְהִשְׁמִיעַצְלִילֶיהָ / שֶׁל מַנְגִּינָה קְלִילָה, נְעִימָה שֶׁל שִׁיר מְהִיר קֶצֶב, / כְּדֵי שֶׁבִּזְמַן שִׁירָתָן יְהַדְהֵד בְּאָזְנֵי בְּנֵי הַחַיִל / צְלִיל פְּרִיטָתוֹ ; וְעַל קוֹל הַבְּתוּלוֹת גָּבַר צְלִיל הַנֵּבֶל ( אפולוניוס איש רודוס 2017 : 245 - 246 ) . שירתן המסוכנת של הסירנות מופיעה גם במסע מיתולוגי חוצה ים אחר - האודיסאה . במקום שבו אודיסאוס אוטם את אוזני מלחיו בדונג ומבקש שיקשרוהו לתורן - אורפאוס מנגן . אם נתייחס אל שירת הסירנות העולה ממקום משכנן באי אַנְתֶּמוֹאֶסָּה אשר בלב ים כמייצגת את משיכתו המפתה והמאיימת של הלא-מודע, הרי ששני המיתוסים מציגים ארבע דרכי מפגש עמו, ארבע דרכים המייצגות לתפיסתי ארבע מדרגות התפתחות . הראשונה היא הבליעה בתוכו - ריסוק האונייה אל חופי האי, טביעה או רצח בידי הסירנות ; השנייה היא הניתוק מעליו - אטימת אוזניים ; השלישית מייצגת נכונות ליצירת מגע עמו על יופיו ועושר תכניו, מגע המחייב אחיזה איתנה בנראה, כלומר תודעת אגו מפותחת - אודיסאוס מאזין לשירת הסירנות בעודו קשור אל התורן ; הרביעית, דרכו של אורפאוס,
|
|