|
|
עמוד:9
9 הַדְּבוֹרים של הבלתי נראה העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . במרכז עבודתו של גיא פרל אנליזה טקסטואלית לשירתם של פרנדדו פסואה, אלחנדרה פיסארניק וריינר מריה רילקה . בעבודתו פרל שואל : מה מקור השירה ומה תכליתה ? הוא משתמש בתיאוריות של ק . ג . יונג ושל אריך נוימן בנושא הלא-מודע הקולקטיבי ומראה כיצד תהליך היצירה כרוך במגע עם "הלא- מודע הקולקטיבי", המביא לידי ביטוי את מאגרי הידע המוצפן בו בתבניות ארכיטיפיות . פרל מראה כיצד משוררים אלה עונים על ההגדרה של יונג ל"יוצרים חזיוניים", המאופיינים בכך שיצירתם מביאה לידי ביטוי גם את תכני הלא-מודע הקולקטיבי ולא רק את הביוגרפיה הפרטית שלהם . בהמשך פרל מציג תפיסה נועזת ומאתגרת הדנה בשאלת הטרנסצנדנטיות של השירה - האם עקרונות הארגון האסתטיים של השירה מהדהדים את היוצר הפרטי על הביוגרפיה המיוחדת לו ועל הלא-מודע הקולקטיבי המתקיים בתוכו, או שהשירה מתרחבת מעבר לגבולות הנפש הפרטית ? פרל מבסס את הטענה שהשירה היא בבחינת פיגום שעליו נבנים יסודות טרנסצנדנטיים . השירה החזיונית נשארת בעלת זיקה עמוקה לשני עוגניה : לתודעה הפרטית של המשורר ולאיכות נשגבת ומופשטת החורגת מגבולות נפשם של המשוררים .
|
|