|
|
עמוד:14
14 מבוא . מעשה בר' אלעזר בן דמה שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפאותו משום ישוע בן 4 פנטרא ולא הניחו ר' ישמעאל אמרו לו אי אתה רשאי בן דמה אמר לו אני אביא לך ראיה ה שיצאת בשלום שירפאני ולא הספיק להביא ראיה עד שמת . אמר ר' ישמעאל אשריך בן דמ ולא פירצת גזירן של חכמים שכל הפורץ גדירן של חכמים לסוף פורענות בא עליו שנאמר 'ופורץ גדר ישכנו נחש' . . מעשה בר' אליעזר שנתפס על דברי מינות והעלו אותו לבמה לדון אמר לו אותו הגמון זקן 5 ן שלא אמר אלא לו ולאכמותך יעסוק בדברים הללו אמר לו נאמן דיין עלי כסבור אותו הגמו 14 נתכוין אלא נגד אביו שבשמים אמר לו הואיל והאמנתני עליך אף אני כך אמרתי אפשר שהסיבו הללו טועים בדברים הללו ? דימוס הרי אתה פטור וכשנפטר מן הבמה היה מצטער שנתפס על ך דבר שמאדברי מינות נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל נכנס ר' עקיבא ואמר לו ר' אומר לפני אין אתה מיצר אמר לו אמור אמר לו שמה אחד מן המינין אמר לך דבר של מינות והנאך אמר השמים הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך באיסתרטיא של ציפורי מצאתי יעקוב איש כפר סכנין ואמר דבר של מינות משום ישוע בן פנטירי והנאני ונתפסתי על דברי מינות שעברתי על דברי הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה כי רבים חללים הפילה וגו' שהיה ר' אליעזרתורה אומר לעולם יהא אדם בורח מן הכיעור ומן הדומה לכיעור . " המעשה השני מגדיר את המינים כעבודה זרה ושחיטתם היא כקורבן לאל זר . הם חמורים יותר א נדרש כלפי נוכרים . אם כן המשנהמעבודה זרה . המשפט השלישי דורש חרם כלכלי, מה של שלנו עוסקת בנוכרים, כלפי המינים היחס נוקשה הרבה יותר . הוא אשר אמרנו משנתנו היא נצרות . הנצרות אמנם קיימת אך חז"ל כמעט ואינם עוסקים בה . הם מתמקדים במאבק - קדם 15 בנוכרים . בספרות הנביאים ביטויים רבים למאבק בעבודה זרה . בספרות בית שני הנושא בולט פחות . הוא מופיע בהדגשה בספרי מכבים, סביב גזירות הדת . אך העיסוק בנושא עצמו מועט . בולט הוא בחיבור אגרת ירמיהו המוקדש לפולמוס נגד עבודה זרה וכוהניה . גם בספרות הכתתית הנושא י נאסר מזון נכרים כפי שנראה להלן . מספר הלכות נרמזו בספרות בית שני, אך כולו שולי, אם כ אין בהם מערכת הלכתית, אלא אמירות כלליות נגד עבודה זרה ונגד המאמינים בה, ללא פירוט הלכתי . הגוי 14 האיש הסב הזה . 15 עסקו חוקרים רבים ולא כאן המקום להרחיב . ביחס למינים ובעיקר לנוצרים היהודיים
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|