פרק שביעי

עמוד:11

בבא בתרא 11 משנה בפרק ז דפוס נפולי ינכה . שהוא כל פחתבחבל', מדה לך,מוכראניעפרכור'בית יחזיר . שהוא, כל הותיר לסאה,רובעהותיר או לסאה,רובעפחתאפילו - יתר' הן חסר'הןאמר אם הגיעו . לומחזיררצה,ואם - מעות לו ? מחזירהוא מה חשבון . יעשהמכאןיותר מוכר . של כחולייפותמעות ? לו מחזיראמרוולמהקרקע . עקיבארביוכדברי - קב חציביתובגינהקבין,תשעהביתבשדה שייר שאם הקרקע . את לומחזיר - רובע בית . המותר כל את אלאמחזיר,הואבלבדהרובע את ולא עפ"י כתב יד ק ופמן כפי שהצגנו לעיל זו שיטת המכירה הרביעית, – מד ה ב חב לב י ת כ ור ע פ ר א נ י מ ו כ ר לך מהמידה הנקובה, – פ ח ת כ ל ש ה ו אהמוכר נוקב בשיעור הקרקע ומצהיר על מדידה מדויקת . מכר יותר – א ו ה ו ת י ר כ ל ש ה ו אממחיר העִסקה, אבל אין זו עילה לביטול העִסקה, – י נ כ ה בשטר – ו א ם אמ ר ל ו א ם ח ס ר א ם ית רהקונה חלק מהקרקע, – י חז י רמהמידה הנזכרת, נקובה מידה, ואפילו נאמר שתהא מדידה בחבל, כלומר מדידה מדויקת, אבל נוסף גם משפט המוכר מכר שטח פחות ברובע – א פ י ל ו פ ח ת ר ו ב ע ל ס א ה"אם חסר אם יתר", – הסתייגות מכר עודף – ה ו ת י ר רו ב ע ל ס א הא ולסאה, שהוא שיעור הטעות המקובלת ( לעיל פ"ו מ"ב ) , הטעות תילקח – י ת ר מ יכ ן י ע ש ה ח שב ו ןהמכר תקף . – ה י ג י ע ו ) , % 2 יותר משיעור זה ( בחשבון . השאלה היא האם הקונה צריך להוסיף כסף ( או המוכר לנכות כסף ) , או – מ ה ה ו א מ ח זי ר ל ו מטה ישיבשמא הקונה יחזיר חלק מהקרקע ? לעיל הסברנו את הלשון שאם המוכר טעה כלפי כסף, ואם טעה כלפי מעלה יחזיר קרקע, אבל זו הייתה לשון המשנה, והכוונה הייתה בלתי ההתחשבנות מתבטאת בגובה הכסף . – מ ע ו תמדויקת, כאילו נאמר רק שאחד יפצה את השני . הלשון מגומגמת, ויש להסבירה כך : באופן משפטי החלק היחסי – א ם ר צ ה מ ח ז י ר לו קר ק ע ת החזרת קרקע, אבל בפועל רגיל יותר שאחד מוותר לחברו ומסתפקים בתשלום ( הטעות ) מחייב למה הקביעה היא שההחזרה היא – ו ל מ ה א מר ו מחז י ר לו מ ע ו תכסף בהתאם לטעות . הכוונה היא שיד המוכר על העליונה . אם רצה המוכר – א לא ל י י פ ו ת כ ו ח ו של מ ו כ רבמעות ?

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא