פתח דבר

עמוד:10

01׀ יעקב שכביץ איש העלייה הראשונה כחרש תרבות לצורך מחקרי על האיש, בן העלייה הראשונה, היה עליי לגלות את כתביו או את מה שנכתב אליו ועליו . המלאכה לא הייתה פשוטה . רבים מכתביו העיוניים, שיש עדות עליהם, אבדו בנסיבות שונות שהזמן גרמן, ואת המועט שנותר היה עליי לדלות מבני משפחתו וממקורבים אחרים, שעמם עמד בקשר מכתבים בעברית וביידיש . בארכיוניים הרשמיים הרלוונטיים, ובכלל זה 'ארכיון גדרה', מצאתי אך חומר מועט . לפיכך בניתי ממה שהיה בידי המקורבים ארכיונים אד-הוק וכולם יחד יצרו את מה שאני רואה כ'ארכיון שכביץ' . מחקרי זה הסב לי הנאה וסיפוק רב . אשר על כן מצאתי לנכון לשתף בו אחרים ולכנס הכול בספר . בפרק הראשון בספרי מפורט מהלך החיים של שכביץ . בפרקיו האחדים של הספר מתבררות השקפותיו בתחומים שונים של עשייה — מעשית ורוחנית — מתוך ניתוח השיח של איגרותיו . בתוך השיח הזה הוקצה מקום חשוב לשיח על התרבות, ובלשונו של שכביץ — 'עבודת הקולטורא' — שיח המשלב מהפכנות עם מלחמת מאסף על ערכים, שככל הנראה נתפסו כבר אז כבטלים ונדחו בידי הציונות שהלכה והתעצבה כחילונית באותם ימים בארץ ישראל . המושג 'חרש תרבות' לא ננקט באותם ימים כלפי מי שעסקו בפעילות תרבותית . הוא צירוף חדש למדיי, שנקטתי בהשפעת המונח האנגלי mind miner . שורשיו כבר במקרא, כגון 'חרש ברזל' 'חרש עץ', שבהם באים לידי ביטוי עשייה חכמה ומומחיות . בנוסף על כך מתלכדות בו קונוטציות לעובד אדמה אך גם לאומן וסוכן תרבות . ה׳עץ׳ וה׳ברזל׳ שלו הם התרבות . התרבות שלו היא ההתרבות היהודית הנצחית ותפקידו כחרש לשמר אותה ולהחזירה לשורשיה תוך התאמתה למודרניזציה של העת החדשה ותקופת ההתחדשות בארץ . אני רואה ביעקב שכביץ חרש תרבות , שכן התקיימו בו כל קווי המתאר של הצירוף החדש - הישן הזה . בית המשפחה שבגדרה הוא כיום בית גנזים ציבורי, ויש בגדרה רחוב על שמו של שכביץ, ואולם מן התודעה ההיסטורית של רוח התקופה הוא הודר . ככל שהעמקתי לחקור ראיתי את עצמי כמעוררת לחיים דמות שכבר הייתה נתונה בתרדמת עמוקה — בתהום הנשייה . אני מקווה שיש בעשייתי משום תיקון עוולה והשבת כבוד לאיש המיוחד הזה . אני רוצה להודות לפרופ' אבידב ליפסקר, המנחה של עבודת המחקר שעליה מבוסס ספרי, שנכתבה באוניברסיטת בר-אילן ושאושרה בשנת תשע"ב, על הנחייתו המאלפת ועל שותפותו בכל צעד מצעדי המחקר . תודה ליחיאל גולדהבר, שסייע לי באיתור חומר . תודה לענת דקל על העזרה בארגון החומר והכנתו לדפוס . תודה מיוחדת לעורכת חיה אלחייני שלא חסכה מאמצים על מנת להפוך את עבודת הדוקטור לספר, וכן שלוחה ברכתי לבית הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן, ובייחוד לגב' ענת גל על טיפולה המסור בהפקת הספר . תודה מעומק ליבי לבעלי שלמה זיו ולילדיי שרון, שחר ושני ובני זוגם אייזיק, קרני ורותי ולתשעת נכדיי על התמיכה והעידוד הבלתי מוגבלים . יבורכו כולם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא