|
|
עמוד:13
' הצודקים והנרדפים ' 13 נגד גישות אלו התייצב מישל פוקו, שהעמיד את הפוליטיקה של הזיכרון במרכז הגותו . לשיטתו ההיסטוריוגרפיה המודרנית אינה נובעת ממאמץ מדעי לחשוף את העבר, אלא משמשת כלי בידי כוחות ההווה לבניית בסיס כוח בחברה . 16 גישתו, השייכת לזרם הפוסט- מודרניסטי במחקר, אומצה בידי היסטוריונים פוסט- ציונים בביקורתם על ההיסטוריוגרפיה הציונית . הגישה הרלטיביסטית הנובעת מגישות פוסט- מודרניסטיות, שהתפתחה בקרב אינטלקטואלים במערב, השפיעה אף היא על ההסתייגות מן היכולת 17 להגיע לשורש האמת ההיסטורית, וחיזקה את עמדות הפוסט- ציונים . בספר זה אינני עוסקת בזיכרון קולקטיבי, למרות השימוש המונחי הדומה . המונח 'זיכרון קולקטיבי' בהקשרו המתודולוגי, המנסה לחבר בין זיכרון להיסטוריה, מציג מטפורה עמומה והמשתמשים בו מייחסים לו מובנים שונים ואף מנוגדים, שאינם נבחנים 18 אני בוחנת תהליך פוליטי פנים- מפלגתי, בהנחה שהבנת ההיסטוריה התרבותית בספר . של חברי המפלגה ושל הפריפריה האנושית שלהם מהותית להבנתו . יש שיכנו זאת הכרת רוח המפלגה או תהליכי העומק הפנים- מפלגתיים, המכילים מאבקי כוח על כל דבר, 19 כמו כן אני בוחנת מניפולציות שעשו גורמים פוליטייםכולל המיתולוגיה המפלגתית . בסמלים ובטקסים במודע ושלא במודע, כחלק ממאבק הכוחות שבו הם השתתפו . תהליך זה הוא רכיב מרכזי ביצירת המכניזם המפלגתי, ומשמש מנגנון חניכה להנהגת המפלגה ולחבריה במערכת הפוליטית . הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה טבע את המונח 'הון סימבולי' ( Symbolic Capital ) 20 הוא לא ראה בהון רק התגלמותוראה בו רכיב בעל משמעות במאבקי כוח פוליטיים . חומרית של עבודה, כפי שמקובל להגדירו בחשיבה המרקסיסטית, אלא מכשיר סמלי של שליטה המניע את היחסים החברתיים והפוליטיים . בכך הרחיב בורדייה את ההגדרה המרקסיסטית והפך את העולם החברתי למרחב רב-ממדי שכולל הון כלכלי, חברתי, תרבותי וסימבולי . תפקידו של ההון הסימבולי לתת לגיטימציה למעמד השליט ולמערכת ההייררכית שהוא מכתיב . ההון הסימבולי קשור להון הבלשני / המילולי ( הכוונה לאוצר המילים המפרש ומסביר את מהות ההון הסימבולי ) על ידי יצירת היגדים שונים המספקים מידע שטמונה בו משמעות סמלית . בכך מניע ההון הסימבולי את היחסים החברתיים והפוליטיים . 16 Michel Foucault, The Archeology of Knowledge and the Discourse on Language ( trans . Alan Mark Sheridan - Smith ) , New York 1972 17 אורי רם ( עורך ) , החברה הישראלית : היבטים ביקורתיים , תל אביב 1993 ; אמנון רז קרקוצקין, 'תכניות הלימודים בהיסטוריה וגבולות התודעה הישראלית', בתוך : אבנר בן עמוס ( עורך ) , היסטוריה, זהות וזיכרון : דימויי עבר בחינוך הישראלי , תל אביב 2002 , עמ' 47 - 67 ; יצחק קונפורטי, זמן עבר : ההיסטוריוגרפיה הציונית ועיצוב הזיכרון הציוני , ירושלים 2006 . 18 יואב גלבר, היסטוריה זיכרון ותעמולה : הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ , תל אביב 2007 , עמ' 297 – 396 ( להלן : גלבר, היסטוריה זיכרון ותעמולה ) . 19 יחיעם ויץ, 'נפש המפלגה', קתדרה , 59 ( 1991 ) , עמ' 165 - 170 . 20 Pierre Bourdieu, Language and Symbolic Power ( trans . Gino Raymond and Matthew Adamson ) , Cambridge, MA, 1991 , pp . 171 - 172, 176 ( להלן : Bourdieu, Language and Symbolic Power )
|
|