|
|
עמוד:12
12 | פרקי אבות פילוסופיים הטוב והישר — בחינה במישורים שונים ניתן לנתח את המונחים "טוב" ו"ישר" בשלושה מישורים : מבחינה משפטית : פעולה לפי "מידת הדין" או "שורת הדין" משקפת פעולה ) 1 ( התואמת באופן ישיר את "החוק היבש" . לעומתה, פעולה הנעשית "לפנים משורת הדין" היא כזו הבוחרת בפשרה המיטיבה עם שני הצדדים ( Win - Win Situation ) . מבחינה אישית - חברתית : בין כהתנהגות אישית - חברתית לפי דרך האמצע — ) 2 ( שביל הזהב ; בין כהתנהגות אישית - חברתית המבטאת הסתפקות במעט ; ובין כפעולה המשלבת כוונה טובה עם מעשה ישר . מבחינה דתית : פעולה לפי מצוות הדת לעומת פעולה לפי חוקי המוסר האישי, ) 3 ( כאשר מצוות הדת משקפות את הקו הישר או את הנורמה הנדרשת מהמאמין, ואילו חוקי המוסר האישי סוטים לעתים מקו זה . הטוב והישר במישור המשפטי פרשנים רבים, ביניהם רש"י, הרמב"ם והרמב"ן, אינם מבחינים בין ישר לטוב . לדעתם, הטוב אינו מידה נוספת על הישר והישר אינו מידה אחרת מן הטוב, אלא הם מידות המתארות האחת את השנייה, כלומר אם עשית את הישר — הרי זה דבר טוב, ואם עשית את הטוב — הרי זה מעשה ישר . רש"י, כאמור, אינו מבחין בין ישר לטוב ואת הפסוק ( פרשת ואתחנן ו', פסוק י"ח ) : "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך" הוא מפרש כך : הישר והטוב — זו פשרה, לפנים משורת 3 חיזוק לפרשנותו ניתן למצוא במדרש מכילתא דרבי ישמעאל ( פרשת יתרו ) , הדין . 3 במקום אחר ( פרשת ראה י"ב, פסוק כ"ח ) מפרש רש"י את "הטוב והישר" כך : כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלוהיך — הטוב בעיני השמים והישר בעיני אדם . בשונה מפרשת ואתחנן, שבה אין הוא מבחין בין ישר לטוב ומייחס את שני המושגים לפשרה ולפנים משורת הדין, הרי שבפרשת ראה רש"י כן מבחין בין טוב לישר לפי קריטריון עיני המתבונן — האדם לעומת השמים . הבחנה זו בין מבטו האובייקטיבי של האל לבין מבטו הסובייקטיבי של האדם היא הבחנה חשובה ונשוב אליה בהמשך . מכל מקום, נשים לב כי ההתייחסות של רש"י לשמיים ולבני האדם כאחד דומה למשנה בה אנו עוסקים, המסתיימת במילים : כל שהיא תפארת לעושה ( מן השמים ) ותפארת לו מן האדם . ההבחנה בין הטוב המוחלט, האובייקטיבי והאלוהי ( שהוא תפארת לעושה אותה ) לבין הישר היחסי והאנושי ( שההולך בדרכו, תפארת לו מן האדם ) אפשרית, אולם היא מחייבת דיון נפרד החורג מגבולות דיוננו .
|
|