|
|
עמוד:12
12 מיכל אלברשטין, נדב דוידוביץ', רקפת זלשיק מהמאמרים בספר זה בוחנים את אופן הבניית הזיכרון ואת סיפור ההיסטוריה ביחס לטראומות השונות בחברה הישראלית . לזיכרון הקולקטיבי, בהקשר הטראומה, יש ארבעה ממדים . בממד הראשון מודגש הזיכרון כבעיה המטילה על הפרט את המחויבות לזכור . החובה לזכור מתבטאת בפרקטיקות, בריטואלים ובסוגי שיח, והיא הופכת ביטויים אלה לצורות של 'עבודת זיכרון' . לעתים קרובות הופכת החובה לזכור לאמצעי של הבניית זהות 12 הממד השני עוסק בשאלה מה יש לזכור, כלומר בתוכן של הזיכרון . לאומית . כמו סוגים אחרים של זיכרון, גם הזיכרון הקולקטיבי הוא סלקטיבי ותלוי תקופה . אולם בניגוד לזכרונות פרטיים, מרבית תוכנו של הזיכרון הקולקטיבי נקבע על ידי הגמוניות פוליטיות וחברתיות של התקופה, ולעתים קרובות הוא משמש כלי לקידום סדר יום חברתי . בתהליך זה מודרים חלקי הזיכרון שאינם משרתים את 13 הממד השלישי עוסק בשאלת משמעויות הזיכרון, ההגמוניה או חותרים תחתיה . בייחוד כשמדובר בזיכרון טראומטי . מושג הטראומה מקפל בתוכו גם את אשמת התוקף, ומעלה את האפשרות של דרישת פיצוי . לא תמיד הדרישות לפיצוי מצד הקרבן שוות באופיין : לעתים די בעצם ההכרה בטראומה, לעתים היא מלווה בדרישה לפיצוי כספי, גם אם סימבולי, ולעתים ההיבט הסימבולי — בקשת מחילה, הקמת מוזיאון או אנדרטה, הכנסת תיאור האירוע הטראומטי לחומר הלימוד של בתי הספר — חשוב אף יותר מההיבט הכספי . הממד הרביעי הוא הפונקציה או התועלת האפשרית של הזיכרון הטראומטי . האם הדרישה לריפוי ולסליחה יכולה להשפיע על הזיכרון הטראומטי ? האם יש לזכור בכל מחיר ? האם אין מקרים שבהם דווקא השכחת הטראומה היא המעשה הנכון בהקשר הספציפי של הזמן והמקום, עד שתבשיל הסביבה לתגובה אחרת ? על מנת שאירועים טראומטיים יקבלו משמעות חברתית או פוליטית, עליהם להיות מוכרים . לא די בכך שהם 14 במקרים כאלה, הזיכרון משמש כחלק יסופרו : יש להביאם כעדות או כווידוי . מריפוי הטראומה . ארבעת הממדים מצביעים על ההיבט האידאולוגי והאלסטי 5 . and Memory 1 ) 1989 ( , p 12 על הבניית הזהות הציונית והזיכרון הקולקטיבי, ועל הנכבה והבניית הזהות הפלסטינית במחנות הפליטים מתוך החובה לזכור את האסון, ראו Yael Zerubavel , Recovering Roots , Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition , University of Chicago Press , 1995 13 ראו לדוגמה את המאבק על זכרון השואה בעשור הראשון בישראל, רוני שטאובר, הלקח לדור : שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים, יד יצחק בן-צבי, 2000 . 14 ראו למשל Elazar Barkan , ' Engaging History : Managing Conflict and Reconciliation ,' History Workshop Journal 59 ) 2005 ( , p . 229 ; Elazar Barkan , The Guilt of Nations : Restitution and Negotiating Historical Injustices , Johns Hopkins University Press , 2001 .
|
|