|
|
עמוד:10
ה קדמה ש נה כ מעט ו הצ לחתו ה ייתה ת לו יה ב נכונותם ש ל ה יהודים ל חנ ך א ת ע צמ ם מ ח דש . ת הלי ך ז ה ה יה ק שור ב מידה ר בה ב תחומים א חרים ש ל מ דיניות ר פורמה, ו בהם ר פורמה א גר רית, ו בהתפוררות ה הדר גתית ש ל ד פוסים א רגוניים מ ימי ה ביניים, ד וגמת ש יטת ה גי לדות . ה מחיר ש נא ל צו ה יהודים ל ש ל ם ע בור ה א מ נציפציה ה יה ו יתור ע ל כ ל ה מאפייני ם ה יהודיים ש נת פ ס ו כ לאומיים . ו אולם ד בר ז ה ל א ה ביא ל היעלמות ה זהות ה יהודית, א לא ל הגדר תה מ חד ש כ אמונה ד ת י ת , ב דומה ל אמונות ה נוצריות . ה דבר ה ת בטא ב קב ל ת ה ש פ ה ה ג רמנית ו התרבות ה גרמנית, ב שא יפה ל הגדלת ה ׳פרודוקטיביות׳ ש ל ה יהודים ב אמצ עות ח ל וקה מ ח ד ש ש ל מ שלח י ה יד ו במודרניזציה ש ל ד פוסי ה ביטוי ש ל ה דת ה יהודית . מ ודרניזציה ד תית ז ו ה ת בט א ה ל א ר ק ב צ מיחתה ש ל ת נ וע ת ה רפורמה, א ל א ג ם ב צמיחת ש נ י ד פוסי ב יטוי נ וספים ל י הד ות ה מודרנית ב מ אה ה י״ט : ה יה דות ה קונסרבטיבית ) הפוזיטיבית-היםטורית ( ו הנאו-אורתודוקםיה . ה מחקרים ה אחרונים א ינם ח ולקים ע ל ה התפתחויות ה תשובות ה ללו, א ולם מ ג מ ה ר ווחת ב מחקר נ וטה ל ה עניק מ שק ל ר ב י ותר ל היבט ים ש ל ה המשכיות . ע ד ל א מ צ ע ה מאה ה י״ ט ה תגוררו מ רב י ת י הודי ג רמניה ב כפרים ו ב ערים ק טנו ת, ש ם ח שו ב שינויים ה אידאולוגיים ו החברתיים פ ח ות מ ש חש ו א היהם ב ערים ה גדו לות . א מ נם ב עשורים ש לאחר מ ות מ ש ה מ נדלסון ח לה ה תקדמות כ לשהי ב כיוון ש וויון כ לפי ה חוק, ו אף- ע ל- פ י-כן נ ש ארה ה אמנציפציה ה כוללת מ שאלת ל ב ש לא ה תג שמה ב משך כ ל ה תקופה . ג ם ה מונחים ש בעזרתם מ גדירים ה מהקרים ה היסטוריים ה חדשים א ת ה התפתחויות ה ללו מ עניקים ל יהדות ג רמניה ד מות ה דשה . ל דוגמה , ב מונח ׳ אסימי לציה׳ ) התבוללות ( , ש היה ש גור ב פי ה היסטוריונים ל גבי ת קופ ה ז ו, נ ע שה ה יום ש ימוש ז היר . א ם מ וק ד ה דיון ה וא ה גדר ה מ חדש ש ל ה יהדות ו לא נ טישתה, מ שת מ שים ב מונח א ק ולטורצי ה ) ת יר בות , ס יגול ה תרבות ה גרמנית ( , מ ונח ש חוראתו א ידאולוגית פ חות, ו הוא מ תאים י ותר ל רובה ש ל י הדות ג רמניה . א ין מ ונח ז ה ר ומז כ י ה יהודים ה תמזגו ב אופן מ וחלט ב הברה ה גרמני ת, א לא ה וא מ צביע ע ל נ יסיונם ל היות ח לק מ ן ה סביבה ה יהודית ו הג רמנ י ת כ אחד . ה אמנצ י פ ציה ו ה׳אקולטורציה׳ ה יו ש תי ס וגיות ב סיסיות ש קבע ו א ת מ הלך ת ולדו ת י הם ש ל י הודי ג רמניה ב ין ה שנים 0 178 ל- 1 187 . ה פריצ ה ה חשובה ב יותר ב תק ופה ז ו נ יכרה ב שנת 8 ,184 פ חות ב ש ל ה שינויים ש חלו ב פועל, ו יותר ב של ה ציפי ו ת ש התלוו ל אירו עי ם ה מ הפכניים . נ יצחון ה ליברליזם ה גר מ ני ה יה ע שוי ל הביא ע מו ל יברליזציה ש ל ה מד י ניות כ לפי ה יהודים ; ה צלחת ה אספה ה ל או מית ב כנסיית ס נט פ אול ה ייתה ע שויה ל התב ט א ב שוויון כ ול ל ל אזרחים ה יהודים . ו אולם ע ם כ י ש לו ן ה מה פ כה נ סתם ה גולל ע ל ת קוותיהם ש ל י הודי ג רמני ה . ו א ף-על-פי- כ ן, ב שנת 8 184 ה חלה פ ריצה א מיתית ק דימ ה . ל ראשו נה ה ופיעו מ ד י נאים י הודים ב רמת ה מדינה ה מקומית ו הכלל-ארצית , ו מק צת ם ז כו ב פרסום ח סר ת קדי ם . מ ב חי נה ש לילית 0 1
|
|