|
עמוד:10
10 סולי שאהוור שמונה ( לחופיו של המפרץ הפרסי הן 3102המדינות השוכנות כיום ) הדרומיוהערביות המאוחדות בחלקוממלכת האמירויותבמספר : עומאן בצפון ; ואיראןועיראקכוויתבמערב ; סעודיה, בחריין וקטארמפרץ ; של ה רק אחת, בחריין, היא אי . מבין,לכל אורך החוף המזרחי . מבין מדינות אלו המשתרע עלהמדינות השוכנות לחופי המפרץ הפרסי, החוף הארוך ביותר, 3 ,ראןלאישייך,קילומטר 079פני היאשממלכת האמירויות המאוחדותכ . קילומטר 046חוף באורךרצועתעם,במספרהשנייה ( נמצאים 30 - , כאשר מרביתם ) למעלה מאיים 58 - כישנםבמפרץ הפרסי . עדביותר במפרץ הפרסי הוא בחריין . האי הגדולאיראניתריבונותתחת תמיד ובאופן רציף, טענה איראן כי "במאות הקודמות בחריין הייתה 1970 4 " . 2261ועד 1507 - חלק מפרס, מלבד במהלך הכיבוש הפורטוגלי מ למעשה, לאחר הכיבוש הפורטוגלי, שלטון איראני אפקטיבי על בחריין , כאשר נכבשה 1783 - ואבד כעבור שלושה עשורים, ב 1753 - התחדש רק ב ח'ליפה - , שבט אל 0281עֻתוּבּ הערבי . בשנת - בחריין על ידי שבט אל השולט בבחריין נכנס לקשרי ברית עם הממשלה הבריטית . בסדרה של ובשני הסכמי בלעדיות 1861 - ו 6581,7481חוזים אשר נחתמו בשנים , הועברה השליטה 1892 - וב 1880 - שנחתמו ב ( Exclusive Agreements ) 5 הבלעדית ביחסי החוץ של בחריין לידי בריטניה . התפתחויות אלו העמידו למרות שחידשה איראןתוקפן של הטענות האיראניות . בסימן שאלה את מדי פעם את טענותיה לבעלות על בחריין בפני בריטניה ובפורומים ( , טענות אלו נדחו מכל וכל . 1956 - ו 1927,1952 - בינלאומיים ) כך עשתה ב , הפרלמנט האיראני,סססס'לֵ'לֵ'לֵ'לֵגְגְגְגְמָמָמָמָ, הכריז ה 7591בנובמבר 12 - לאור זאת, ב השנים ) מלך כשאה ביןיוִלַהְרזא שאה פּמחמדכתו המלאה שלבתמי בשניאתהכהיזואףשל איראן,41 - כמחוז העל בחריין ( 1941, - 1979 , השאה היה מוכן לקבל את תוצאות 1970 - בלעומת זאת,מושבים ) ריקים ( . בבחריין, בו התברר כי מרבית הבחריינים מעונייניםערך האו"םהמשאל ש אתבמסגרת ההסדרים אשר הפכולוותר על הריבונות בהבעצמאות, ו לכוח ההגמוני באזור ול"שומר המפרץ" בעקבות נסיגת הבריטיםאיראן עד,מזרחההורמוזממיצרישמשתרע,עומאןמפרץלאורךגםממשיךהאיראניהחוף 3 רבי . לים הע 4 Rouhollah K . Ramazani, The Foreign Policy of Iran, 1500 - 1941 : A Developing Nation in World Affairs, Charlottesville, Va : University Press of Virginia, 1966, p . 248 . 5 על בחריין והתפתחויות אלו בה, ראו בהרחבה : J . G . Lorimer, Gazetteer of the Persian Gulf, Oman, and Central Arabia, Calcutta : Superintendent Government Printing, India, 1915, Vol . 1 Historical ) , Part 1 B, pp . 836 - 999 . (
|
|