|
|
עמוד:13
הקדמה [ 13 ] התופעה הגיעה לשיא ביטויה עם ניטשה ובשורתו על ״מות האלוהים״ . במקביל לפרשנות הרווחת הרואה בפירוק מושג ״האלוהים״ את לידתה הרשמית של החילוניות, המחקר מצביע על אפשרות נוספת החורגת מעמדה ״דתית״ או ״חילונית״ . הגדרות שונות שניתנו לתופעות מעין אלו החל ב״אקזיסטנציאליזם דתי״ נוסח מרטין בובר, המשך ב״קרע שבנפש״ או ״קדושה חילונית״ נוסח מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי ועד ״אקזיסטנציאליזם יהודי״ בגרסת יוסף חיים ברנר מדגישות אף הן את הפער שבין החוויה הפנימית להגדרה הנורמטיבית, פער המעיד על מתח אמוּני מתמיד וחוסר סיפוק תאולוגי . ״רליגיוזיות כופרת״ היא מצב לימינלי השומר על מתח קבוע בין רליגיוזיות שאיננה נאחזת דווקא בפרקטיקות דתיות מוסכמות ובין כפירה בָּעיקר המטפיזי . המייחד עמדה אוקסימורונית זו הוא התכת אמונה וכפירה לסינתזה דיאלקטית אחת . מצב תודעה ( state of mind ) זה מוגדר באמצעות מרכיביו הפנימיים והוא אינו מעוצב על-פי אבחנות מסורתיות או אנליטיות כגון ״אמונה״, ״ניהיליזם״, ״חזרה בתשובה״, ״דת״ או ״כפירה״ . מן הראוי אפוא שבדיקת עמדה פנומנולוגית שכזו לא תיעשה באמצעות יחסה לתופעות אחרות, אלא תיבחן כתופעה העומדת לעצמה . בהבחנה המתודולוגית שיש לעשות בין השפעה ( influence ) לזיקה ( affinity ) , מחקרנו יבחן שישה הוגים שהושפעו מיסודות מסוימים בהגותו של ניטשה, במובן זה שניתן לאתר טביעות אצבע מוכחות והתייחסויות ישירות לשמו ולרעיונותיו המרכזיים . לא נעסוק בזיקה, כמו למשל אצל הראי״ה קוק, יונתן רטוש וישעיהו ליבוביץ, שהתייחסו למושגים ניטשיאניים ללא ייחוס 4 כמו כן לא נעסוק בהוגים יהודים אוניברסליים שהיה להם וללא ציטוט . דיאלוג עם משנתו של ניטשה, כמו למשל האנס יונאס, ליאו שטראוס, חנה 5 אלא רק בהוגים יהודים שהיו קשורים לתרבות ארנדט או עמנואל לוינס, התחייה העברית ולתנועה הציונית ( רוזנצווייג הוא מקרה ייחודי ) . מחקר הדן בהשפעותיה של ההגות הניטשיאנית על המודרניות היהודית איננו יכול שלא להידרש ליחס המיוחד שגילה ניטשה כלפי העם היהודי והיהודים . פרשנים רבים נדרשו לסוגיה זו, ואציין כאן בקצרה רק אחדים מהם : מיכאל דאפי ווילארד מיטלמן הראו באופן ביוגרפי את היפרדותו המודרגת 6 של ניטשה מאקלים הדעות האנטישמי הנושב בכתביו המוקדמים ( 1989 ) ; וויבר סנטניילו סבורה שהנושא העיקרי של ניטשה בתולדות הניהיליזם 7 הוא האנטישמיות החילונית והנוצרית, ולא הנצרות או היהדות ( 1994 ) ; ירמיהו יובל הבחין בין יחסו המעריץ של ניטשה ליהדות הקדומה וליהדות
|
|