|
|
עמוד:14
14 מיכל שמיר חנה הרצוג נעמי חזן במפלגות הדוגלות בשוויון חברתי, התרחש בשנות השמונים של המאה העשרים בארצות הברית ואחריה במדינות אירופה . המפנה הזה קשור קשר הדוק להבשלת מחאות שנות השישים והשבעים בעולם המערבי נגד הסדר הקיים, מחאות שכללו התעוררות מחודשת של התנועה הפמיניסטית לצידן של תנועות חברתיות הדוגלות בשלום, באיכות סביבה ובערכים פוסט-מטריאליסטיים . עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שבחלק לא מבוטל של ארגונים פוליטיים, לרבות ארגוני המחאה, נשתמרה חלוקת תפקידים מגדרית, וגם בהם נדחקו נשים לא אחת מעמדות מפתח מובילות ( 2007 Epstein Fuchs ) . דווקא בשל הביקורת העמוקה על הסדר החברתי שמציעה החשיבה הפמיניסטית על גווניה אפשר לצפות שביטוייה בדפוסי הצבעה, בהשתתפות נשים ובשיתוף נשים בפוליטיקה ישתהו, ואכן כך קורה . היות שתופעת הפער המגדרי בדפוסי ההצבעה חוצה גבולות ויבשות, הוצעו לה הסברים כלליים ולא ייחודיים למערכת בחירות או למדינה מסוימת . התיאוריה המרכזית בתחום, התיאוריה ההתפתחותית ( 2003 ; 2000 Inglehart and Norris ) , מעגנת את התפתחות הפער המגדרי הזה בהצבעה - וכמוהו גם שינויים אחרים בהתנהגות, בעמדות ובהעדפות פוליטיות - במגמות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ארוכות טווח ששינו את החיים של גברים ונשים בחברות פוסט-תעשייתיות ומתוך כך שינו גם את תפקיד המגדר בפוליטיקה . את השינויים האלה מכנים החוקרים "תהליכי מודרניזציה חברתית" . השינוי המרכזי הוא כניסת נשים לשוק העבודה ; זו הייתה כרוכה בסגרגציה מקצועית אופקית ואנכית, כלומר נשים נכנסו למקצועות מסוימים ובמעמד נמוך יותר . ההתנסויות והחוויות של הנשים במקום העבודה, שם נתקלו באי-שוויון מגדרי, לעומת הציפיות הנורמטיביות מהן כנשים, ובעיקר כאימהוֹת, עוררו תהיות לגבי התפקידים המסורתיים של המינים והרחיבו את התמיכה במטרות פמיניסטיות . בד בבד ירדה קרנה של המשפחה המסורתית, חלו שינויים בתפקידים המגדריים וגדל מספרן של נשים גרושות ורווקות, על צורכיהן הייחודיים . שינויים אלו הופכים נשים לפגיעות יותר מבחינה כלכלית, מבדלים את צורכיהן של הרבה נשים מאלה של גברים, בייחוד בהקשר של מדיניות הרווחה של המדינה, ובה בעת גם הופכים אותן לאוטונומיות יותר בהתנהגותן הפוליטית . לכך יש להוסיף את תהליך החילון שהפחית את ההשפעה השמרנית של הדת, שנשים היו מחוברות אליה יותר מגברים, וכן את פריחתם של הפמיניזם ושל ערכים פוסט-מטריאליסטיים המדגישים שוויון חברתי, חופש הפרט ואיכות חיים . לתנועה הפמיניסטית חלק חשוב בתהליכים אלו בהעלאת נושאים לסדר היום, בשינוי השיח 1 וביצירת מודעות וזהות מגדרית . 1 . Fulenwider Knoche 1980 ; Klein 1984 ; Carroll 1988 ; Conover Johnston Erie and Rein 1988 ; De Vaus and McAllister 1989 ; Hayes ; 1988 Manza and Brooks 1998 ; Howell and Day 2000 ; Iversen and ; 1997 Rosenbluth 2006 ; Emmenegger and Manow 2014
|
|