מבוא

עמוד:11

מבוא 11 ילה משמשת לציון נדר" משמעויות נוספות . כך למשל המחרםחז"ל קיבל המונח "בספרות " ( . המשמעויות החדשות העיבושמתאבאופן כללי ) נדרים פ"א מ"א ( , ולתיאור מעשה של נידוי ) " על פרשנות המונח המקראי . כלל בספרות חז"ל החרמים ניתנים לכוהן, כפי שמשתמע מפשט רוב פסוקי המקרא, וכןבדרך בברייתא אחרת : אבל . 6 " ) פ"ד מ"ט ( והבכורותהחרמיםכהןלכלנתניןואלוחלה : "מסכתקובעת מעשרואת,ההקדשותואת,החרמיןואת,הערכיןאתפודיןהיובהןעושיןהןמהגזבריןשלשה" כן החרם נפדה וערכואם" ) תוס', שקלים פ"ב הט"ו ( . נעשיתהיתהבהןהקדשמלאכתוכל, שני לכוהן, או לכוהנים . פדיון חרם נמסרעצמושייך למקדש, בניגוד למשתמע מהתורה שהחפץ ההקדשותואת, החרמיןואת, הערכיןאתפודהשהכסף, הכסףכחיפה : "פתאמופיע גם בתוס בחולו של מועד לבצעהתירווכןה"א ( ,ב" ) כתובות פ"בשטרכןשאיןמה,שנימעשרואת . . . " שנימעשרואת,ההקדשותואת,החרמיןואת,הערכיןאתופודיןמלאכות שהן חיוניות : " ) מועד קטן פ"ב הי"א ומקבילות ( . אפשר כמובן שחרמים נמנו רק אגב גררה, שכן הרשימה כוללת את ארבעת המרכיבים הללו והיא רשימה ספרותית, ברם בכל שלושת המקורות מדברים על נגררו ? הרי בכל ההקשרים מדוברמהיכן – פדיון חרמים, ואם החרמים נגררו ממקום אחר רמיקובעת בפשטות ש"חמשנתנונראה אפוא שגם בנושא זה הייתה מחלוקת . אמנםבפדיון . פדיון" ) פ"ח מ"ו ( , אך קביעה זו היא רק אחת המחלוקות בנושא החרם . ידיוןכהנים אין להם פ ערך"האומרערך יפדה המעריך את עצמו ) פ"א מ"א ( או זהלפי אייעהערכים הנזכר כאן הוא קב ,בשלשהההקדשות . . . בשלשהעגלהועריפתזקניםסמיכתהמשנה : "חפץ זה עלי" . כן קובעת כיוצאואדם,וכהןתשעהוהקרקעות,כהןמהןאחדאומריהודהרבי,בשלשההמטלטליןהערכין ( . 7 " ) סנהדרין פ"א מ"גבהן . אמנם פשט התורה ורוב המקורות קובעים בפשטות ניתןהיא למי החרםיהשנימחלוקת מצינו גם דעות אחרות . המחלוקת היא מה דינם שלערכיןנתלכוהנים, אבל במששהחרמים למההייתהבעיקרהאו לבדק הבית . כפי שראינו בפירושנו, המחלוקתוהנים", לכערכיםסתם " לפיוולמחלוקתהסבר מצמצםותראוי להפנות את החרם, אבל כבר המשנה והתוספתא מציע והניםעל שלושה חרמים, לבדק הבית, לכשומעיםאנועלהמחלוקת היא רק על חרס סתם . בפו ולמקדש, כלומר להקרבת קרבנות נדבה . רושנו על אתר . וראו פי , זו משנה אלא ברייתא מהתוספתאאין 6 על הצורך בשיתוף הכוהן בבית הדין ראו להלן . . עוד מגילה פ"ד מ"גראו 7

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא