מבוא

עמוד:7

מבוא 7 של אדם נקבע לפי יופיו, ולא את גישתם המוסרית והדתית של חז"ל שכל בני האדם שווים או בית המדרש שערכם נקבע לפי לימוד התורה . אפשר שזאת הוכחה לכך שהדיון הוא מציאותי ; ב ביטויגםישבדיוניםתעריפים" שונה המבוסס על ערכיה של שכבת החכמים . לוחהיו מציעים " של קנס ) פ"ה מ"ג ( , ומדיניות כזאת אינה יכולה לצמוח אלא על רקע של מציאות למדיניות שחכמים מתנגדים לה . סדרה ארוכה למדי של בירורים בנושאים שונים : כיצד מבררים את משקלם במשנהמצויהעוד טים ) נפחם ( של אברי גוף, כיצד נקבע מחיר שדה, כיצד גובים הקדש בעל כורחו של אדם ופר היסוסללאדיונים גם על המקדיש נכסיו סתם . עורכתהמשנההדיון בהקדשת ערך אגבנוספים . ן לכות מקדש, שעבר זמנן, תורה שבעל פה מוסיפה עליהשמדובר בהפיעלאףניתן לקבוע ש פרטים רבים . בדרך כלל אי אפשר לקבוע האם הפרטים באים ממסורת או שהם פרי עיונו של כקדום, והוא הדיון במונחי ההקדשה, ההבדל בין לנובית המדרש המאוחר . פרט אחד נראה היה נראה בדיוננו קביעות אלו הן שרירותיות, "שור זה עלי" לבין "שור זה עולה" ) פ"ה מ"ה ( . כפי ש היו נידונות ומתחדשות בבית המדרש העיוני לא היו נוקטים בהכרעות שרירותיות ללאילווא שם ( החוזרים ירושנוההקדש . עם זאת מדובר בארבעה נוסחים ) ראו פבלשוןסיבה המעוגנת שונים . נמצאנו למדיםהנקוטה בהקדשים היום - במשניות אחרות, והם מבטאים את לשון היום היסטורי, ומה שחשוב לא פחות שהדקדוק בלשון יכרוןשההלכה התנאית מעוגנת ככל הנראה בז פרק האתההקדשה אינו פרי עמלו של בית המדרש אלא היו אלו נוסחאות מקובלות בציבור . ם . יש אלא בנדרים, ולעתים דין ערכים נגרר אגב נדריערכיםסיכמנו : "רוב הפרק אינו עוסק ב ' בשאלות, אך לא בשאלת ערכין אלא בשאלות של נדרים והקדשות" . אילו חיבו ביטוי לעיסוק ' בנדרים למקדש ובהקדשות תאורטי היו בו פרטים כמו בדין ערכין ; ההבדל בין שני הדיוןהיה חי, מהמקדש החרב . יכרוןהנושאים מצביע על כך ששאלת נדרים והקדשות הייתה שאלה של ז ת שאלת הערכין היא נושא תאורטי ובלתי מעשי . לעומת זא להניח שגם ההלכות של צורת המכרז הן קדומות, והאבחנה בין יתומים והקדש ) פ"ז מ"א ( יש היא שוב פרי פשרה של מציאות, כפי שנראה בפירושנו שם . עוד מן הראוי להעיר שההלכה לפ"ופירושנוראוסכת פאה ) במשנה ג ) פ"ו מ"ג ( שונה מהחלטות בעניינים דומים של חכמים במ מ"ג ( , ושוב יש בכך להעיד שחז"ל שימרו מסורות מימי הבית, ולא איחדו את כל המסורות ברוח ההלכה המאוחרת יותר . במשנתנו חסרים גם פרטים הנידונים במשניות מקבילות בנושאים משקלולעומתמסורתלפ"ו מ"ד ( , ושוב זו עדות למשקלה הגדול של הפירושנוראואחרים ) גם מונח נדירזיהינוהמשניות ) פ"ו מ"ג ( באחתהקטן יחסית של הפיתוח המשפטי המאוחר . המושפע מלשון המקרא ) איכר ( . פרק זה כלול גם סיפור המעשה באמה של ירמטיה שנדרה את "משקל בתי" ) פ"ה מ"א ( . במסגרת רי, כפי שמופיע " מעט של המעשה . המעשה המקוסטרילי"נוסחמשמרתכפי שראינו התוספתא

הוצאת משנת ארץ ישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר