|
|
עמוד:14
בדומה לכך פירש בראשית המאה העשרים הפילוסוף היהודי ‑ גרמני הדגול הרמן כהן את המשיחיות היהודית כגאולה אוניברסלית, ואת החידוש המונותיאיסטי ככרוך בהתעלות מעל הלאומיות המדינית : עד כמה לא היתה חשובה המדינה לגבי העם הזה מתגלה עכשיו בהמשך הקיום של העם ובפריחתו החדשה אחרי חורבן המדינה . . . בלי המדינה, וגדולה מזו, אחרי חורבן המדינה, הבשיל העם לכלל אחדות פנימית . . . לא בעבר דל ימים זה, ובכלל לא בשום מציאות מדינית גנוזה שליחותו ההיסטורית של ישראל . ( דת התבונה ממקורות היהדות , מוסד ביאליק, ירושלים ,1996 עמ' 286 ‑ 287 ) שנית, החשש מפני מימוש חלקי של חזון הגאולה הנבואי, ומפני הפער שבין האידאה לבין אופני מימושה במציאות, הוביל כבר במהלך ימי הביניים לאימה ולחרדה מפני ארץ ישראל הממשית, שנלוותה אל התשוקה לשיבה אליה . בשמן הזהירו חלק מן החכמים לאורך הדורות מעלייה לארץ ישראל, שמא לא יצליחו העולים לעמוד ברף הרוחני הגבוה הנדרש משוכני הארץ . ידועים בהקשר זה דבריו של רבנו חיים מפריז, מתלמידיו של רבנו תם במאה השתים ‑ עשרה, שכתב : דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולים להזהר בהם ולעמוד עליהם . ( תוספות, כתובות, קי ע"ב ) דברים בעלי אופי עקרוני יותר כתב רבי ישעיהו הלוי הורוביץ ( "השל"ה הקדוש" ) , במאה השבע ‑ עשרה . הוא אמנם עלה בעצמו לארץ ישראל אך התריע מפני השואפים להתקיים בה קיום נורמלי מתוך תודעת כוח וריבונות : וצריך האדם הדר בארץ ישראל לזכור תמיד בשם [ ארץ ] כנען המורה על עבדות והכנעה . . . הכלל העולה, יושבי הארץ צריכין להיות בהכנע, וכמו גרים, ולא יעשו העיקר להתיישב באיתן מושבו . . . וסימנך 'ארץ אוכלת יושביה', מכלה הרוצים לישב בה בשלוה ובתוקף, לאכול פירותיה ולהנות בה לבד . . . ( שני לוחות הברית , ב, יא, א ) 14 מהתנ"ך ועד מדינת היהודים
|
|