|
|
עמוד:14
14 "בעד החלון נשקפה" "וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתִּשָּׂא אֶת בְּנָהּוַתֵּצֵא" ( מל"ב ד' 37 ) . וראוי להעיר כי כאשר מחזיקה השונמית ברגלי הנביא בעת שהיא באה לבקש ממנו על חיי בנה, רואה גיחזי, נערו של אלישע, את הדבר בעין רעה : "וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ" ( מל"ב ד' 27 ) . התנהגות בוטה זו של גיחזי לא נתעלמה מעיניהם של חז"ל . כשהם משווים בינו לבין אדוניו, אלישע, הם מדגישים את קדושתו של השני : 3 ואת תאוותו הבלתי מרוסנת של "שלא הביט בה [ בשונמית ] מימיו" הראשון : "אמ' ר' יוסי בר' חנינה שדחפה [ גיחזי את השונמית ] בהוד 4 ( והוא מדרש על תיבת "לְהָדְפָהּ" מלשון הוד ויופי ) . יפיה, בין דדיה" העמידה בפתח ואי ההתקרבות היא הנורמה הראויה, וכשהשונמית מפירה אותה — הרי שיש לכך סיבה מוצדקת הכרוכה בניסים שזכתה להם . ואלישע אומר לגיחזי כי יש להניח לשונמית לעשות את המעשה : "הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה" ( מל"ב ד' 27 ) . אם נסטה לרגע מדיוננו במקרא אל עולמם של חכמים, אי אפשר שלא להיזכר בסיפור מפורסם שגם בו יש לאישה, לדלת ולנפילה על רגלי גבר תפקיד משמעותי . כוונתנו לסיפור על ר' עקיבא ובתו של בר 5 כלבא שבוע כהופעתו בתלמוד הבבלי : ר' עקיבא התקדשה לו בתו של בר כלבא שבוע . שמע בר כלבא שבוע והדירה הנאה מכל נכסיו, הלכה ונישאה לו < ולאחר שהיא שולחת אותו ללמוד בבית המדרש > הלך וישב שם שתים עשרה שנה לפני ר' אליעזר ור' יהושע . משתמו שתים עשרה השנים שב לביתו, שמע מאחורי הבית שאמר לה לאשתו רשע אחד : יפה עשה לך אביו, אחת שאין הוא ראוי לך ועוד שהשאיר אותך אלמנה חיה כל אותם שנים . אמרה לו : אם הוא שומע לי, שיהיו עוד שתים עשרה שנים [ בבית המדרש ] . אמר : הואיל ונתנה לי רשות אשוב לאחורי . הלך וישב שתים עשרה שנים נוספות . כששב שב עם עשרים וארבעה אלף זוגות של תלמידים . < וכאשר יוצאת האישה לקראת בעלה היא נופלת על פניה ומנשקת את רגליו > , ביקשו לדחוף אותה רבותינו . אמר להם : הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא . 3 ויקרא רבה כד, ו . 4 שם . 5 בבלי , נדרים נ, ע"א ; כתובות סב, ע"א [ המקור ארמי ] .
|
|