פתח דבר — על גבולות וחצייתם

עמוד:12

12 "בעד החלון נשקפה" מוטיב "האישה בחלון" לא בא לידי ביטוי במקרא בלבד ; ספרות הבית השני לסוגיה וספרות חז"ל לגוניה הוסיפו להתבונן בחלונות המקרא, בנשים הניבטות דרכם ובגברים המביטים בהן . שכן יש לזכור כי תרבות ישראל היא פירמידה הפוכה, הניצבת על קדקודה, על ספר הספרים : דורות של פרשנים, דרשנים ושאר יוצרים הוסיפו לפתוח את חלונות המקרא, לפתח ולהעמיק את הפרספקטיבה של התמונות הקדמוניות, דור אחר דור . כך הועמדה לנגד עינינו פירמידה ענקית המורכבת מסוגים ספרותיים שונים, מיצירות שנכתבו בשפות שונות ובהקשרים תרבותיים מתחלפים, אשר בבואם יחדיו הם מעלים למולנו, אם לבחור בדימוי אחר, פסיפס ענק צבעוני רב מרכיבים וגוונים . הקפיצה והדילוג שנדרש להם החוקר בבואו לעבור מעידן לעידן ומטקסט לטקסט, מעולם המקרא לעולמות המאוחרים לו, הם אתגר גם לחוקרים בקיאים ומנוסים . אין די במומחיות בקורפוס ספרותי אחד ובלשונה של תקופה מצומצמת אחת, כדי להתמודד עם גלגוליו של מוטיב, הלובש ופושט צורה לאורך מאות בשנים . לורית נצבה באומץ נוכח משימה זו, יכלה לה, ופרי חקירותיה מוגש עתה בזה בפני ציבור הקוראים . לו היתה לורית בין החיים אפשר שהיתה מבקשת להרחיב את גבולות חקירותיה אל גבול נוסף שבין הבית והחוץ, אל פתח הבית, המפריד אף הוא ביניהם מחד גיסא, אך גם מאפשר חצייה, כניסה ויציאה . גם פתח הבית, כמוהו כחלון, מפריד לא אחת בין נשים וגברים, האישה שבפנים והגבר שבחוץ . להלן נדוּן — לזכרה הברוך של לורית — בהופעת מוטיב זה בפסוקים ובסיפורים מקראיים שבהם יש לדלת, לפתח, ולאישה תפקיד בעל משמעות, ונוסיף עליהם כמה דוגמאות מן הספרות שנולדה בעקבות המקרא ולאחריו . כך, למשל, סיפור שלושת המלאכים, אורחיו של אברהם, הפוגשים אותו יושב כחום היום ב"פֶּתַח הָאֹהֶל" ( בר' י"ח 1 ) . מפגשו באורחיו מתקיים ברשות הרבים ואלה אינם חוצים את הגבול, ואינם עוברים את פתח האוהל, אלא נותרים לשבת מחוצה לו "תַּחַת הָעֵץ" ( בר' י"ח 8 ) . את אברהם הם שואלים "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" ונענים : "הִנֵּה בָאֹהֶל" ( בר' י"ח 9 ) . את הבשורה אודות לידת יצחק הם משמיעים באזניו של אברהם, אך "וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו" ( בר' י"ח 10 ) .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר