מבוא

עמוד:10

10 מבוא את הנושא ( 2017 ) . גם ברמת החברה ובחיי היום- יום המצב אינו אידילי — למשל, שיעור ניכר מהיהודים סבורים שאין לאפשר לערבים לרכוש קרקעות בכל מקום אלא רק ביישוביהם או בכלל לא . רוב הערבים סבורים כי מועמדים יהודים תמיד יתקבלו תחילה לעבודה או ללימודים אפילו כאשר מועמדים ערבים מתאימים יותר . הם מחזיקים בדעה זו למרות שמן הנתונים המספריים בחלק השני עולה כי שיעור הערבים המתקבלים לעבודה בשירות המדינה, למשל, עולה בהתמדה . על בסיס הנתונים שאספנו הפעם ובפעם הקודמת יש בסיס להעריך — ולקוות — כי שיפור בזיקות בין המדינה לאזרחיה הערבים יחלחל גם לרמות החברה וחיי היום- יום . ולבסוף, לנוכח העובדה שהסקר שעליו מבוסס חלק זה נערך זמן- מה אחרי חקיקת חוק הלאום, מפתיע למדי לגלות כי השוואת נתוני 2019 ונתוני 2017 אינה מראה הבדלים דרמטיים . בין שלחוק הלאום אין בשלב הנוכחי השתמעויות מעשיות ובין שהוא רק קיבע מצב תודעתי קיים — מתברר כי הוא לא ממש הרחיב את השסע בין שני הציבורים . יתרה מזו, מצאנו גם נקודות הסכמה לא מעטות בין שני הציבורים, בראש ובראשונה הסכמת רוב גדול מאוד, כאן גם כאן, שישראל היא מקום שטוב לחיות בו . מתודולוגיה והתמצאות בדוח עבודת השדה לסקר זה נעשתה על ידי שני מכונים : הסקר בעברית בוצע על ידי מכון "דיאלוג" תל אביב והסקר בערבית על ידי מכון "סטטנט" דלית אל כרמל . הערה חשובה : הסקר התקיים בינואר 2019 ( כשלושה חודשים לפני בחירות אפריל ) . היות שכך, נתוני ההצבעה בבחירות הכלליות שלפיהם פילחנו את התשובות הם של בחירות 2015 ולא של הבחירות הראשונות של 2019 . השאלון לצורך הסקר חוברו שני שאלונים : אחד למדגם היהודי, שרואיין בשפה העברית, והשני למדגם הערבי, שרואיין בשפה הערבית . שני השאלונים כללו שלושה סוגי שאלות : א . שאלות זהות – הופיעו באותו נוסח בשני השאלונים ( למשל, שאלה 1 : "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק מהחברה הישראלית ? " ) . ב . שאלות "מראָ ה" — שבהן המרואיינים הערבים התבקשו לחוות את דעתם על היהודים והמרואיינים היהודים על הערבים ( למשל, בשאלות 31 - 34 התבקש כל צד להתייחס לנכונותו לקיום יחסי קרבה עם הצד האחר בתחומים שונים ) . ג . שאלות שהוצגו רק לאחד המדגמים מפאת הרלוונטיות הספציפית שלהן ( למשל, שאלה 38 בעניין עמדות היהודים לגבי קניית קרקעות על ידי ערבים, או שאלה 20 — שבדקה את מידת הנוחות של ערבים בישראל לדבר ערבית בסביבה יהודית ) . בכל השאלות התשובה "לא יודע / מסרב להשיב" לא הוקראה למרואיינים .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר