|
|
עמוד:11
האגדה כבר בשנות יצירתו המוקדמות, בתחילת שנות התשעים של המאה התשע-עשרה, עוד בטרם השמיע פרישמן את דבריו ובטרם נחלץ ביאליק לאיסוף אגדות, לתרגומן ולעריכתן . לא זו בלבד שכתב את שירו הפרוגרמטי "אל האגדה" ( שיר המשקף במישור הליטֶרלי את הזיקה לאגדה כסוגה ספרותית משובבת נפש, ובמישורים האלגוריים — את הזיקה לאֶתוס ולמיתוס העברי של כל הדורות ) ; גם ביצירותיו שולבו רמיזות לאגדות ש"מבית" ו"מחוץ" . הרמיזות ששילב ביצירות הבוסר שלו לאגדות עממיות מִזמנים שונים ומתרבויות שונות העניקה ליצירתו מראשיתה את אופיָה ההיבּרידי, הממזג מזרח ומערב, עבר והווה, יהדות ואוניברסליזם . כבר בראשית דרכו, בעודו עושה צעדים מהוססים וכותב שירי בוסר שאת רובם גנז, נהג ביאליק להביא בשיריו בליל של יסודות מאגדות חז"ל, מן הפולקלור היהודי המזרח-אירופי ומן הפולקלור האירופי — בעיקר מאגדת העם הגרמנית והרוסית . כך, למשל, בסיומו של שיר- מערכון אלגורי גנוז בשם "חוה והנחש", שכּתב ביאליק בנעוריו, נופלת תרדמה עמוקה על חוה, הנוגסת מן התפוח המורעל, כתרדמתה של שלגייה מאגדות האחים גרים . גם בשיר הבוסר הבלתי גמור "מלכת שבא" ערך ביאליק בליל של חומרים מאגדת חז"ל ומאגדת העם האירופית, אגב שאילה של מוטיבים משירו של פושקין "תרנגול הזהב" . בפואמה המוקדמת הבלתי גמורה שלו "יונה החייט" הפך ביאליק את גיבורו מחייל עם כידון לחייט עם מחט ( כחיילי הצעצוע שבאגדות הילדים, ובאגדות אנדרסן בפרט ) , ובשיריו המוקדמים "גמדי לילה" ו"ילדוּת" שילב את הגמדים ואת הענקים מאגדות העם ומאגדות הילדים האירופיות . שילוב מוטיבים מאגדות אלה הפך את שירת ביאליק מראשיתה ליצירה המתאימה לקהל קוראים הֶטֶרוגני של ילדים ומבוגרים כאחד ; לקהל קוראים של יהודים מן הנוסח הישן ושל יהודים משכילים ומודרניים גם יחד . לימים שילב ביאליק גם בסיפוריו ובעיבודי האגדות שלו מוטיבים מאגדות המערב : סיפורו של הכלב שקוריפין, השומר על זוג הנאהבים ב"מאחורי הגדר" בעיניו הפקוחות, מזכיר את המסופר באגדה של אנדרסן "החייל והנסיכה" על הכלב בעל העיניים הגדולות השומר על פתחו של העץ החלול, בעוד שסיפור אהבתו של "בן המלך" היהודי יפה העיניים ושחור התלתלים, בן יחיד להוריו, לרועת החזירים "השקצה" מבוא | לאגדה פנים מאירות 11
|
עמותת הילל בן חיים
|