|
|
עמוד:10
10 זיוה שמיר | מִים ומִקדם הראשונה שחיבר ביאליק היא האגדה "מלך, הדיוט ומלך", שהופיעה בשבועון לילדים שתילים ( מוסקבה 1917 ) , ונכללה לימים ב"ויהי היום" תחת הכותרת "שלמה ואשמדאי" . כך או אחרת, האגדות האישיות הראשונות של ביאליק, שלימים התפרסמו בקובץ "ויהי היום", נוצרו בימי הרג רב, שבהם רוב העיתונות העברית שותקה, והן מכילות רמזים לענייני דיומא ולעניינים אישיים ובין-אישיים שהעסיקוהו באותם ימים של "הסתר פנים", ברעום התותחים ובעוד המוזות נאלמות דום . גם בבחירת מקורותיו הרשה לעצמו ביאליק באגדות "ויהי היום" חופש רב מהמקובל בעיבודן של אגדות ממקור ישראל, ובחר לשלב בהן גם מוטיבים מאגדות העולם, שהעשירו את האגדה העברית והעניקו לה נפח ומשמעות מודרנית . כך השיג את הסינתזה הראויה בין מקורות ישראל, פרי העולם העתיק, לבין פתיחת החלון למשבי רוח מִמַּעֲרָב ומֵעֲרָב — מִים ומִקדם . בעת שתרגם אגדות אחדות מתוך כל אגדות אנדרסן לילדים, כתב ביאליק לעורכו וידידו י"ח רבניצקי, באיגרת מיום 21 באוקטובר 1894 : "בסיפורי אנדרסן צפונים רעיונות נפלאים לגדולים, אלא שמעטה הדמיון אשר יעטם מכשירם גם לילדים " . 2 יצירתו לילדים אף היא כזו : צפונים בה מוטיבים ורעיונות, שמעבר ליכולת הבנתם של ילדים ומעבר לעולם המושגים שלהם ( לא אחת גם קוראיו הבוגרים יתקשו להבין את הרעיונות הגלומים ביצירות "תמימות" אלה ) , אך המשורר העטה עליהם מעטה רך ונעים, שגם ילד יוכל להבינן די צורכו ולפי דרכו, לעכל את מקצת המסרים הגלומים בהן, לחבבן וליהנות מהן . ככלל, כתב ביאליק יצירות ילדים רב רובדיות, שאפשר לחזור אליהן שוב ושוב, ובכל גיל לגלות בהן פנים חדשות, בהתאם לניסיון החיים שצבר הקורא בין קריאה לקריאה . ביאליק שילב באגדות אלה מסרים הטרוגניים : אקטואליים, היסטוריים ועל-זמניים, אישיים ובין-אישיים, לוקליים ואוניברסליים . כך השיג את הסינתזה בין העולם העתיק לבין הפרובלמטיקה של האדם המודרני ושל האקטואליה "הבוערת" . כך הרחיק את עדותו, ובמסווה של אגדות קדומים יכול היה לומר אמירה חדשה וחדישה בתכלית . לאמִתו של דבר, ניתן לאתר את ראשית זיקתו של ביאליק לעולם 2 . איגרות ביאליק, כרך א, עמ’ עד .
|
עמותת הילל בן חיים
|