מבוא

עמוד:13

מבוא 13 במכתב מתבטאת המידה שבה עונה יזהר על הצורך העמוק של 'צברים' בני דורו בייצוגים של זהותם, של העולם הפנימי שלהם ושל סביבת הגידול שלהם . אף שבני הדור חדורים בתודעה עצמית ציונית, הם אינם מבקשים 'מדריך פסיכו- פוליטי' שיתווה את דמות ה'צבר' האידאלי אלא ביטוי של עולמם, ולכן מבקש הכותב לעודד את יזהר להמשיך ולכתוב ואף לפרסם את יצירתו בספר . יזהר אכן הוסיף לכתוב סיפורים קצרים ונובלות מהווי ההתיישבות וההגנה ( 1938 - 1950 ) 6 5 אך נותר סופר שעניין בייחוד את מבקרי הספרותואף פרסם כמה מהם כספרים, 7 ואת השכבה הצרה של 'צברים' טיפוסיים, בני דמותו של כותב המכתב הזה . העניין הציבורי ביצירת יזהר התרחב לכדי פולמוס עם פרסום הכרך שכלל את שני הסיפורים מעוררי המחלוקת על מלחמת השחרור : 'השבוי' ו'חרבת חזעה' . 8 ההכרה הציבורית ביזהר קיבלה ביטוי פוליטי במינויו של יזהר לחבר כנסת מטעם מפא"י ( 1949 - 1965 ) , 9 ומאוחר יותר מטעם מפלגתו של בן- גוריון, רפ"י ( 1965 - 1967 ) . ב- 1958 פרסם יזהר את ימי צקלג , סיפור בן שני כרכים המשתרע על 1,143 עמודים, המתאר רצף קרבות על גבעה בנגב במשך שבוע אחד של מלחמת השחרור . היצירה העצומה בממדיה וביומרותיה האמנותיות, שהולידה פולמוסים ביקורתיים ענפים וזיכתה את יזהר בפרס ברנר ובפרס ישראל, נחשבת מאז לפסגת יצירתו . לצד ימי צקלג פרסם יזהר 'סיפורים לבני הנעורים' שאף כונסו בספרים והבשילו לבסוף ליצירה 'למבוגרים' . ב- 1963 התפרסם קובץ סיפורים צנוע בשם סיפורי באותו ספר זיכרון, ראו : בן דור, מבחר מכתבים ורשימות , עמ' 239 - 240 ( המכתב פורסם לראשונה ב על המשמר ב- 28 לינואר 1949 ) . בדברים בעל פה העיד חיים גורי שביסס על בן דור את דמותו של 'חמדור' בספרו הספר המשוגע . קטע מדבריו אלו של בן דור צוטט על ידי דוד כנעני במאמר נרחב שכתב על יצירת יזהר, ראו : כנעני, 'בשיירה ובצדה' . כאמור לעיל, חיים גורי הקריא את הדברים בלווייתו של יזהר . על יצירתו של יזהר כמייצגת את הדור הצעיר ראו בהרחבה בפרק ד להלן . 5 אפשר לציין את 'משעולים בשדות' ( תרצ"ח ) , 'לילה בלי יריות' ( ת"ש ) ו'מסע אל גדות הערב' ( תש"א ) , שפורסמו ב גליונות , וכן את בפאתי נגב ( תש"ו ) , שיצא לאור כספר בפני עצמו . אחריו יצאו גם בחורשה אשר בגבעה ( תש"ז ) , ספור חרבת חזעה : השבוי ( תש"ט ) , שיירה של חצות , ( תש"י ) . מפאת ריבוין של היצירות לא ציינתי כאן את סיפורי הילדים וכן סיפורים נוספים שהופיעו בכתבי עת ולא קובצו לאחר מכן בספריו . 6 ראובן קריץ מנה את רשימות הביקורת שנכתבו על בני ה'משמרת' של יזהר, ומצא שמספר רשימות הביקורת שנכתבו על יצירתו משתווה כמעט למספר הרשימות שנכתבו על כלל יצירתם של יתר בני ה'משמרת' . יש בכך כדי להעיד על העניין הרב ביצירתו של יזהר בקרב חוגים ספרותיים, אך אין זה מעיד על הקהל הרחב, שהתקשה בקריאת יצירתו של יזהר, ראו : קריץ, הסיפורת , עמ' 119 , וכן שם בהערה 4 . 7 אלמוג, הצבר , עמ' 21 . 8 ס . יזהר, סיפור חרבת חזעה : השבוי . 9 למעט הפסקה של כשנה ורבע בשנים 1955 - 1956 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר