מבוא

עמוד:10

10 מבוא – מכשירין לבין רצון של הבל ושעשוע . מכל מקום,"רציני"אבחנה נוספת בין רצון - ב יש תת"ה מ"ו . בפ 6 ) יש מחלוקת מפורשת על כל המקרים הללו של רצון שאינו רצון 674 - 576ג, עמ'"ב הי"בתוספתא ( פ נתפלא, אפוא, על סתירת המשניות, שכן לפנינו מחלוקת שגם בדור אושא טרם מלא ומובהק . אל הוכרעה . אם נהנה זה ודאי רצון ( רבי יהודה ) , – ז . הייתה לו סיבה חיונית אחרת להעלות את הפרות ונרטבו 6 ג שכן העלאת הפרות לגג הייתה חיונית,6 - ואם לא נהנה הרי זו אותה מחלוקת . עמדה זו שונה אולי מ ות סכנת ההרטבה . למר . עניין אחר הוא במים שירדו מעצמם, כגון גשם שירד או חבית שהתמלאה מדלף . באשר לגשם 7 בא לידי ביטוי רק אם הוא שמח, כלומר שרצונו מתגלה אחרי הירידה"רצונו"חכמים סבורים ש אלא אם אין זה רצונוש מ חבתחושה פנימית . לדעת רבי יהודה תגובתו הרגשית משנית, ואפילו אם ה מדובר כאשר ירד הגשם על חבית . כאן בית שמאי דורשים "ד מ"ו ) , אבל בפ"ג מ"עשה מעשה ( פ שתהא הגבהה של החבית, ועל כל פנים מבחינת הרצון הרי שזה לרצונו, ובית הלל אומרים שבכל מצב כזאת היאו ) . כאן אין אזכור של עניין הדרישה שישמח, ומשמע שהרטבה"מ - ה"ד מ"אין זה לרצונו ( פ לרצונו, אולי משום שמדובר בהנחת חבית במקום דולף . אמנם אין כאן הרטבה מרצון, אבל הבעל יכול א היה מקרה דומה,"ג מ"היה למנוע את ירידת הדליפה על הפרות, ומכיוון שלא מנע יש בכך רצון . בפ ד במחדל"אך שם היה מדובר במעשה ממשי שגרם להרטבה מסוימת של הפרות ואילו במשנה בפ בלבד . עד כאן עסקנו בגשם, אבל לגבי הנחת פרות על הגג ובא עליהם טל לכל הדעות אין זה א ) . "ו מ", אלא אם כן התכוון לשטוף את הפרות ( פ"לרצונו" ה משמע על כל פנים שאם ההרטבה הייתה בטעות או באונס, אבל הבעלים שמחו,"ג מ" . במשנה בפ 8 הרי שיש בכך משום גילוי רצון . א נקבע, כזכור, שמשקים טמאים מכשירים גם שלא לרצון, ועמדנו על כך שבמשניות"א מ" . בפ 9 אחרות משמע שאבחנה זו שנויה במחלוקת . ועדות לו, וגם במקום שהשאיבה מפוקפקת עצם הרצון"רצון" . העברת טעם וריח היא חלק מה 10 ג ) . "ב ומ"ג מ"לטעם ( או התועלת, אפילו בלי רצון ) נחשבים כבר לרצון ( פ ו ) . האבחנה נשמעת לראשונה בדור אושא,"ד מ" . אין די ברצון, וצריך שהפרות ייתלשו מהמים ( פ 11 ובמשנה שם ננסה לשחזר את מהלך תיאור ההתפתחות ההלכתית מנוהגי ירושלים למחלוקות בית שמאי והלל ומחלוקות דור אושא . הלכתיות שעמדנו עליהן . באופן כללי לא כל האבחנות סותרות זו את זו, אך יש ביניהן סתירות החשוב הוא שהמשנה אינה מציעה מערכת כללים אלא מקרים שאנו ניסינו לנתח ולחלץ מהם כללים ו ) . בהחלט ייתכן"מ - ה"ד מ"א ; פ"ו מ"משפטיים, או לפחות הסברים המבוססים על המציאות ( כגון פ ל ידינו . שלפחות בחלק מהמקרים הסיבה המציאותית להלכה לא התבררה ע תלוי גם בטיב הפרות וגם בטיב המשקים . בדרך כלל "לרצונו"ב למדנו ממשנתנו שהמונח"ג מ"בפ נראה שרוב המשניות עוסקות בסתם משקים, בלי אבחנות בטיבם המדויק . גם טיב הפרות אינו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא