|
|
עמוד:10
בפ"ח מ" - כלים כרך ב 10 אבל האדם עצמו איננו כלי, ולכן כאילו הטומאה בתוך,טהרות פ"ב מ"ב ) משנה,שני או שלישי ( ואיננו נהיר . בעל חסדי,מעייןלובריםהתנור . המשפט "שמא מחוברין למעון" קשה . ליברמן מציע שמח כאילו אינם טומאה בלועה, והטומאהםומתייחסים אליה,דוד למקום הציע "תיקן מחוברים למעיים" בפיו . אבל אולי טומאה כזאת אינה נחשבת,שכן טומאה בלועה אינה מטמאת כפי שנראה להלן,עוד קשה במשנה ה ובמשנה י נרחיב . יו וטרם נבלעו ) זה עתה ( הם בפהאוכליםלבלועה, שכן האדם אכל את בכך . שאין חוששים שמא האוכל מחובר למעלה . מחלוקת בית,ייתכן שיש להציע תיקון אחר, עדין יותר 10 "סגוס : שמאי ובית הלל היא האם האדם נחשב לכלי חלול עבה, וכופת עבה, אינן מביאין את זו על גבי זו, אינן מביאות את הטומאה עדהטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח . קפולים שתהא העליונה גבוה מן הארץ פותח טפח . היה אדם נתון שם : בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה, ובית הלל אומרים אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה" ( משנה, אהלות פי"א הל יהיה עלולכיסוי טמא, ובלבד שגג האמ"ג ) . אם כזית מן המת מוטל ועליו כיסוי כל השטח שמתחת ז הטומאהאדין הסגוס יוסבר להלן . לגבי אדם השאלה היא האם הוא כלי חלול וחלל שגובהו טפח . הל רגיל ( בית הלל ) , או שהוא נחשב לכלי מלא . שיטתם של בית שמאי ושבתוכו נמצאת תחת גג א אברים . - אבריםופשוטה, האדם באמת אינו חלול ויש ב ם של בית הלל אינה הלכתית . במהלך פירושנו למשניות השונות אנו מקשיבים קשב רב לדיאלוג שיטת סיכמנו במבוא למסכת אהלות . שדיאלוג,ולשילוב שבין הפרשנות ההלכתית לרגשות הפחד מהטומאה אדם עצמו החשש מהטומאה גובר לעתים על המדיניות המשפטית . גם בית המעורבובשבכל מקום ם שגוף האדם אינו חלול . המניע להלכה לא יכול להיות משפטי, אך הניסוח שלה הואהלל יודעי המשנה ערוכה . איננו יכולים לקבוע אם הניסוח הוא של בית הלל עצמם, אם כיכביכול משפטי 11 איננו משפטי,כמסמך משפטי, אבל המניעים להלכה זו, ולהלכה במשנה הבאה במסכת אהלות שם , מיתית ותחושת סיאוב דתית ופיזית מפני הטומאה שהאדם אכל . מדובר באדם אלא הוא מבטא חרדה שאכל בשר מת, ותחושת הסיאוב וחרדת הטומאה מובנת . אם כן בעצם האדם איננו כלי, אבל בית לדעתנו יש לגרוס "ואין : הל השרץ" . מכאן לתיקון נוסח התוספתאוהלל מחמירים באדם ובטומאת "א כבית שמאי ,אפוא,כלומר שהאדם אינו כלי חלול . משנתנו פוסקת,ל ן "ל מ עחוששין שמא מחוברים 12 ומצטרפת לרשימה מכובדת של משניות שהן כבית שמאי . שאדם בלע אינו מטמא, ואנוהכלומר שמ,את הכלל שאין טומאה בלועה,ובצדק,הפרשנים מזכירים נדון בו להלן . 10 ו להגנה מקור ומגשם . סגוס, או סגום בלטינית, הוא יריעה חיצונית עבה שאדם עוטף בה את עצמ 11 מחלוקת בית שמאי ובית הלל שנויה גם במסכת עדיות ( פ"ד מי"ב ) כאחד מקולי בית שמאי . עם זאת, אין כאן קולה וחומרה . מה שחומרה במקרה אחד עשוי להיות הקלה במקרה אחר, והמשנה באהלות פי"א מ"ו תוכיח, שבה עמדת בית שמאי מובילה להקלה . 12 כבית הלל . ראו ספראי, הכרעה
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|