|
|
עמוד:7
פ"ח מ"א - כלים כרך ב 7 עושה טפח על טפח לרום טפח בבית טהור, יצילו אוהלין [ מיד אוהלין ] בשרץ שכן הואהמת שכן הוא היא תשובת רבי יוסי היא תשובת רבי יוחנן בן נורי",עושה טפח על טפח בכלי חרש טמא ? אמר רבי ויכוח החי הוא מדור אחר, רבי יוסי מצטרף לחולקים על ו ) . המשך ה 575פ"ו ה"ד, עמ'כלים בבא קמא ( כפי שהראינו לעיל . הוא מצדיק את העובדה שרבי,אליעזר שכן גם לדעתו חולקים בכלי חרסרבי אוהל המת אינו חמור משרץ שכן : רכה משלוע פיאליעזר לא קיבל את תשובת רבי יוחנן בן נורי, ומצ יש בו צד קולא, שבמת ( בטומאת אוהל ) אם יש שם פותח טפח, דהיינו פתח בגודל טפח על טפח ברום קרון זה חשוב למשל בפרק ט באהלות ששםיטפח, הטומאה יוצאת דרכו ואינה נשארת בבית . ע בל בשרץ הפתח אינוא,הכוורת נמצאת בפתח, ואם הפתח בשיעור זה אין הטומאה נכנסת לבית יששאףרכה חלשה, הרי ודאי שטומאת מת חמורה מטומאת שרץ,משנה והשרץ מטמא בנגיעה . הפ ואם רבי אליעזר לא חזר בו בגלל טיעון זה הרי שטעמו ונימוקו עמו . ,בה צדדים קלים יותר וחנן בן נורי"אמר רבי י : יכוח מופיע פעם שלישית בספרא . הספרא מתחיל בציטוט המשנה וממשיךוהו אמרתי לו לרבי אליעזר אם הצילו אהלים מיד אהלים במת החמור, מקום שמחיצה מצלת, יצילו ,אמרתי לו לרבי יוחנן בן נורי,אהלים מיד אהלים בשרץ הקל מקום שאין מחיצה מצלת . אמר רבי יוסי בר : אם הצילותמיה אני אם קיבל רבי אליעזר ממך התשובה, מפני שהוא הנדון . אלא זו תשובה לד אהלים מיד אהלים במת החמור שכן עשה טפח על טפח על רום טפח בבית טהור, יצילו אהלים מיד אהלים בשרץ הקל שכן העושה טפח על טפח על רום טפח בכלי חרס טמא . אמר לו הוא הנדון" הלכה שלרכה אלא חזרה על הרכה של רבי יוחנן היא לא פשמיני פרשה ז הי"א, נד ע"ב ) . הפ, ( ספרא ון ששם מחיצה אינה מצלת . רבי יוסי צודקוהל אמנם חמור יותר, אבל השרץ אינו קל כיוהא ; חכמים רכה של רבי יוסי מובנית יותר . הרי טענת רבי יוחנן היא היא הדבר הנדון . הפש,אפוא בביקורתו כלומר ,הל השרץ"ו ) לטומאת "א"הלוטומאת א"הל המת ( הנקראת סתםוהניגוד הוא בין טומאת א זו שלהל השרץ קלה יותר בדרך כלל מוירו והוא כטומאת אוהל . טומאת אושרץ המטמא את הכלי מאו אבל,"הוא הנדון" : הל המת, אבל יש בה גם צד חומרה . תשובתו של רבי יוחנן בן נורי פחות ברורהוא טפח על רום טפח איננו הנדון . רכהבי יוחנן בן נורי בצורה הקרובה יותר לפרכה אחת . בתוספתא היא מיוחסת לרבמשנה פ,אם כן מתפעל מהחידוש, וכנראה ינורכה טובה יותר . רבי אכי יש לו פ,רכהפורמלית . רבי יוסי דוחה את הפ רכת רבי יוחנן בן נורירכת המשנה, אחריה פפמופיעהרכות . בספראמתפעל משיטת הפינוא רכת רבי יוסי . רכה שונה, ואיננו יעיל יותר ) , ואחר כך פרכה אחרת ( ניסוח הפמהתוספתא כאילו היא פ יש בהם מתקפה על עצם השיטה של פריכת הקל וחומר . אפשר להבין . ן מיוחדידברי רבי מעוררים עני י תאו שש,רכות חזקותרכות זהות, כלומר שתיהן אינן פאו ששתי הפ : את דבריו באחת משתי צורות סבירות . רכות זהות בכך ששתיהן אינן הפ המקבילות ותוכנן מהוות את אחד הבסיסים לערך המועט שאנו מייחסים לטיעונים פורמליים ( קל 4 וחומר, גזרה שווה ) בעיצוב ההלכה . מתברר שהמקורות לא שימרו את הטיעונים המדרשיים כלשונם 4 קל וחומר וגזרה שווה עשויים להיות היקשים הגיוניים של השוואה בין שווים, אבל לעתים הם ת פורמליות . כך כאן ברור שלטומאת אוהל ולטומאת מגע כללים שונים, ואין כאןמתפתחים להשוואו עניין לקל וחומר . הטיעון ש"אוהל השרץ" הוא כ"אוהל המת" אינו נכון, טומאת כלי חרס מאווירו
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|