|
|
עמוד:11
הפנטסטי במחזה 'דוד מלך ישראל' ליעקב כהן 11 בשלות מנטלית, וזו לא תמיד בהישג ידו של הצופה הצעיר . הדגש הוא כמובן רק על נטייה, ולא על קביעה, ולו רק משום שממילא כל ניסיון לעמוד במדויק על ההתקבלות של היצירה בקרב קהל רבגוני מטבעו מוטל בספק, ובוודאי נכון הדבר כשאין בידינו מידע מדויק על הגילים של קהל הצופים . כך תידון גם יכולתה של תבנית העלילה להיות מפורשת דייה ונגישה, וככל שהמבנה הצורני יהיה פשוט יותר והעלילה עקבית יותר, כן גם יהיה אפשר לזהותה כמתאימה לקהל הצעיר . בחינה זו תיעשה גם בקישור יצירתו של כהן ליצירות שחיברו סופרים אחרים על אותו נושא, שניחנות במורכבות רעיונית מצד אחד, ובתבנית צורנית המייעדת אותן לקורא הצעיר מצד אחר . נקודת המוצא לרוב ניתוחיי היא הבחנותיה של קתרין יוּם על דרכו הייחודית של הפנטסטי לייצר משמעות . יוּם מוליכה אותנו לפרשנויות פסיכולוגיות ופסיכו-אנליטיות שקשורות לעולם הפנטסטי, ובתוך כך היא מבהירה לנו עד כמה הפנטסטי ניחן בכוח ייחודי, שבאמצעותו הוא מפלס דרך אל מעמקי נפשותיהם של נמעניו . יוּם מציינת שלמשמעות אין קיום אובייקטיבי, אף שאנו נוטים לראות בה דבר שמתקיים מחוץ לנו . משמעות קיימת רק בתפיסתנו, ומטבעה היא סובייקטיבית . המשמעות שאנו מייחסים לדברים קשורה למעשה לרגש ( feeling ) , והיחיד יכול להתנסות בו . הפנטסטי מעורר בנו הרגשה שיש משמעות הן בתכנים החבויים בתוכו והן בתכנים הגלויים . לפנטסטי יש כוח מניפולטיבי, והוא פונה תת- הכרתית לתשוקותינו ולחרדותינו, ובין היתר גם לאותם קונפליקטים לא פתורים שמקורם בשלבי ההתפתחות המוקדמים בחיינו ( לדוגמה, עלילות שעוסקות בדימויים גופניים, פחד מפציעות וממומים והתנסויות שמעמידות במבחן את גבולות יכולתנו הפיזית מייצגות את השלב הפאלי הקשור בסכנות ובאגרסיות, שדרכו הילד לומד בדרך הניסוי והטעייה את מגבלות הגוף ) . יצירה שפונה למתחים תת-הכרתיים מייצרת בנו הרגשה של מעורבות, מעצימה את תגובתנו ומעוררת בנו הרגשה שהיצירה מכילה משמעות, גם אם עדיין היא עלומה . ההרגשה שיש משמעות מתעוררת גם מבעד למסעו ההרפתקני של הגיבור, המציג למעשה שרשרת של דימויים — ארכיטיפיים ואחרים — שאינה אקראית, אלא עוקבת אחר דפוס ההתפתחות של הנפש . המעקב אחר הגיבור הוא גם מעקב לא מודע אחר הניסיון של האגו לגבור על כוחות הנפש המודחקים העולים וצפים ומשתקפים מבעד לשלל הדמויות והאירועים הפנטסטיים . יוּם מוסיפה בנוגע לתוכן היצירה גם שמשמעות נוצרת כשיש לנו הרגשה שישנו קשר הגיוני בין כלל רכיבי העלילה, ובמילים אחרות, לכידות שדומה ללכידות הרגשית של החלום, שבני האדם, המרחב והאובייקטים בו הם חלק מתודעתו של החולם, והם מייצגים חלקים באישיותו . 14 את הכוח המניפולטיבי של הפנטסטי הפונה למתחים הפנימיים הלא פתורים קשה לתאר בהעמקה רבה מזו של יוּם, ולעומת זאת, אפשר לפענח ולתאר את הפרשנויות המרכזיות שניתנו הן למרחבים הפנטסטיים, הן לדמויות הפנטסטיות, כמייצגות של כוחות הנפש ושל מצבי תודעה . זו היא מטרתי במאמר זה, ולשם כך אני מסתייע בספרות על ההקשרים 14 186 - 168 . Hume, Fantasy and Mimesis, pp
|
|