|
|
עמוד:12
12 משפט כחול-לבן היהודים יהיו רוב . בתנועה הציונית האמינו כי הבעיות והמתחים של היהודים המודרניים, ובכלל זה לבטי הזהות והתרבות שלהם, יכולים להיפתר בדרך הטובה ביותר במסגרת לאומית וממלכתית בארץ ישראל . הלאומיות נועדה לגשר על מחלוקות הזהות והתרבות ועל הסכסוכים שנבעו מהן בהיותה מקור הזדהות כללי – ׳לאומי׳ – עבור הקבוצות היהודיות השונות, ובהיותה מסגרת שאִפשרה לקבוצות אלה לחיות הלכה למעשה חיי ציבור משותפים . התנועה הציונית לא הסתפקה בהגדרה עצמית לאומית ליהודים אלא הוסיפה ודרשה שהלאומיות היהודית תתגשם במסגרת ריבונית ממלכתית בארץ ישראל . הציונים האמינו שרק מסגרת ריבונית תאפשר את קיומה של תרבות יהודית חופשית ומשגשגת לאורך זמן . המציאות באירופה של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים הראתה כי גם במקומות שהיהודים זכו בהם לאמנציפציה ולשוויון אזרחי אי-אפשר היה להבטיח את קיומה הפורה של תרבות יהודית לאורך זמן ואת עמידתה בפני סכנות של דלדול והיטמעות ; קל וחומר שאי- אפשר היה להבטיח את עתידו של הקיום היהודי – הפיזי והתרבותי – במקומות שנרדפו בהם יהודים . הפתרון הציוני התבסס אפוא על הגדרת היהודים כאומה ועל מאמץ לכונן לאומה זו מדינה עצמאית, או למצער ריבונות בדרגה נמוכה יותר, שתאפשר ליהודים ולתרבותם קיום חופשי לאורך דורות . מכאן מתבררות שתי הבעיות העיקריות ביחסה של התנועה הציונית לשאלת התרבות והזהות של היהודים בעת המודרנית ( בעיות אלה מציקות למשפט הישראלי עד ימינו ) . הבעיה הראשונה היא בעיית הגדרת היהדות והלאומיות היהודית עצמן . מקור כוחה של הציונות לא היה דווקא בטיב הפתרון שהיא הציעה להמוני היהודים הנדכאים באירופה ( מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל ) , אלא בראש ובראשונה בסיפור הלאומי שהיא הציעה לאותם יהודים : הרעיון שהיהודים הם אומה בעלת היסטוריה, תרבות וייעוד משותפים, ועל כן הם זכאים להגדרה עצמית . הציונות הייתה בראש ובראשונה ׳סיפור׳ ; מסגרת שהעניקה משמעות ליהודים המודרניים, סייעה להם להתגבר על מחלוקות התרבות ועל חיבוטי הזהות שלהם ופתחה בפניהם פתח לפתרונות קולקטיביים, ׳לאומיים׳, שיאפשרו את קיומם של חיים 5 הציונות, כתנועה הלאומית היהודית, הייתה חייבת יהודיים אוטונומיים . 5 הציונות לא הייתה הפתרון הלאומי היחיד . למעשה, רוב היהודים נהו אחר פתרונות לאומיים אחרים – אוטונומיה תרבותית ליהודים באירופה, טריטוריה יהודית לא בארץ ישראל או אפשרות מעשית לקיום ׳לאומי׳-תרבותי יהודי בתוך חברה רב-תרבותית
|
המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב
|