|
עמוד:13
31מבוא לעסוק – ולו עיסוק בסיסי – בשאלות הזהות והתרבות שהציקו ליהודים במאות התשע עשרה והעשרים : מה טיבה של היהדות ? מה הקשר שלה לדת ולמסורת ? כיצד ראוי לעצב את הלאומיות היהודית המודרנית ? כיצד אפשר ליישב בין כוחות ההרס והמהפכה הטבועים בציונות ובין הצורך והרצון לשמר המשכיות בין הציונות ליהדות ה׳ישנה׳ ? כיצד אפשר לגשר על הפערים בין הדת ובין החילוניות המודרנית ? האם היהדות יכולה לשמש דגם ראוי שלפיו תעוצב החברה האזרחית במדינת היהודים ? מה מקומם של הסמלים, הטקסים והטקסטים היהודיים בתרבות מודרנית כזאת ? וכיוצא באלה שאלות שעניינן הזהות הלאומית היהודית . הבעיה השנייה היא בעיה מסדר שני, שעניינה מקומו הראוי של פולמוס התרבות במחשבה, בדיון ובהגשמה הציוניים . זו הייתה בעיה מטא-תרבותית, כלומר בעיה פוליטית מוסדית, שעניינה התרבות עצמה . בעיה זו נבעה מכך שהציונות לא רק הציעה לראות ביהודים אומה אלא גם תבעה לאומה זו הגדרה עצמית והגשמה ריבונית במסגרת של מדינת לאום . במילים אחרות, הציונות ביקשה לפתור את בעיית התרבות של היהודים באמצעות פתרון פוליטי ממלכתי . משום כך, ולפי הלהט והסערה שאפיינו את הוויכוחים בעניין הזהות והתרבות היהודיים, עלתה השאלה אם פולמוס התרבות מועיל להגשמה הציונית, כלומר למפעל של בניין מדינת היהודים, או שמא הוא מזיק לה . החשש מפני הסכנה הטמונה בדיון התרבותי הובע עוד בשנות השמונים של המאה התשע עשרה בפולמוס הסופרים הידוע בין יהודה לייב גורדון ( יל״ג ) ובין משה לייב ליליינבלום מראשי חובבי ציון, והוא היה מושאה של מחלוקת עמוקה בפוליטיקה הציונית עד מלחמת העולם הראשונה . התנועה הציונית הייתה אפוא לחוצה ב׳מלקחיים תרבותיים׳ : מצד אחד היא הייתה התנועה הלאומית ה י ה ו ד י ת ; הגדרתה את היהודים כקולקטיב לאומי ויכולתה לגשר על מחלוקות התרבות, הזהות והדת היו מקור כוחה העיקרי וה׳דלק׳ שהניע את הגשמתה . מצד אחר פולמוס התרבות הלוהט, שלא שכך גם בתוך התנועה הציונית, איים על עצם יכולתם של הציונים לפעול מתוך שיתוף פעולה ולהוציא מן הכוח לפועל את מטרתם להקים מדינה יהודית עצמאית . ההיסטוריה של הציונות, ובתוך כך גם ההיסטוריה של המשפט הציוני והישראלי, מיטלטלת אפוא בין הרצון – והצורך – לעסוק לעומק באמריקה ( או כללית במערב ) . אבל הציונות הייתה מסגרת המחשבה הלאומית של כל הפתרונות הלאומיים הללו . ראו על כך דיון בפרק 9 להלן .
|
המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב
|