מבוא

עמוד:6

מבוא 6 הסופי והמרכזי של הציונות, ועל כן הכפיף את מחשבתו הסוציאליסטית, האזרחית והאחרת ל'פרימט הלאומי' . 11 גם כאשר הנהיג את המדינה, ממשיכה גישה זו, היה ראשו נתון בעיקר להגנה עליה, כלומר לשאלות של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, ופחות לשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות . הקושי לראות בבן-גוריון מנהיג בעל תפיסה פוליטית-אזרחית ברורה נובע גם מכך שהמונח 'אזרחות' נתפס בפוליטיקה היישובית והישראלית המוקדמת כמונח המזוהה עם הימין 'האזרחי' ולא עם השמאל . לפי התפיסה שקנתה לה שביתה בישראל, הדגיש השמאל ברטוריקה שלו את ערכי החלוציות והתרומה למען הכלל, ראה בחירויות הפרט ערך משני ובז למשפט, לדמוקרטיה ולביורוקרטיה הפורמליסטית ; 12 ואילו מפלגות הימין — הן החוגים 'האזרחיים' שבקואליציה והן חרות שבאופוזיציה — תמכו בשלטון החוק, ברעיון החוקה ובחיזוק הערכים האזרחיים והלגליסטיים . אין תמה אפוא שבן-גוריון, מנהיגה הסמכותי והנחרץ של תנועת העבודה הציונית, אינו חקוק בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כמנהיג 'אזרחיסט' . אדרבה, הוא אף זכור כ'ביטחוניסט' . תדמיתו הביטחוניסטית נתמכת קודם כול על ידי העובדה שהוא ניהל את ענייני הביטחון מאז שנת 1946 עד פרישתו מתפקידו כראש הממשלה, והוביל את הניצחון במלחמת העצמאות, ניצח על הקמת צה"ל ושירותי הביטחון ועיצב את תפיסת הביטחון של ישראל . גם סגנון השלטון הסמכותני והריכוזי של בן-גוריון והתנהגותו מחזקים את תדמיתו הביטחוניסטית : נוהגו כשר ביטחון ללבוש מדי חאקי ; נטייתו לפאר את הצבא — לעתים בלשון משיחית — כאחד ההישגים הגדולים של הציונות ; נטייתו להקיף את עצמו במפקדי צבא לשעבר ובנושאי תפקיד אחרים שצמחו במערכת הביטחון ( 'נערי בן-גוריון' ) ; החלטתו להקים כור גרעיני ; ולבסוף אווירת החירום הביטחוניסטית שהדגישו הוא ואנשיו . הקושי לראות בבן-גוריון מנהיג אזרחי נובע גם מאישיותו הסוערת והפסקנית, מצורת מנהיגותו הסמכותנית ומיכולתו המוגבלת כאיש חינוך . להבדיל למשל מברל כצנלסון ומיצחק טבנקין, לא היה בן-גוריון איש חינוך, והוא התקשה לתרגם את תפיסותיו הפוליטיות-אזרחיות המורכבות לתכניות חינוכיות סוחפות 11 לגישה בולטת זו ראו למשל : שטרנהל, בנין אומה . תגובה לגישה זו מצויה בתוך : שפירא, קובלנתו של שטרנהל . מחיבוריו של יונתן שפירא על תנועת העבודה העברית ועל הדמוקרטיה בישראל עולה תפיסה דומה, שלפיה הוכפפו העקרונות הסוציאליסטיים והאזרחיים-דמוקרטיים לרצון להשיג עצמה פוליטית . 12 על הבעייתיות שבעמדה זו של המחקר ראו : ינאי, מושג האזרחות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא