|
|
עמוד:2
מבוא 2 עסקה בתפיסותיו החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות-אזרחיות, המשפטיות והאחרות . מתמיה ככל שהדבר יישמע, אין אפילו מונוגרפיה מקיפה המנתחת לעומק את תפיסת עולמו הציונית כל חייו הפוליטיים . קיים כמובן מספר מצומצם של מחקרים חשובים שדנים במחשבתו של בן-גוריון ואף ברעיון הממלכתיות, 3 אך אלה אינם עוסקים עיסוק מקיף ומסודר בהיבטיה השונים של תפיסתו הממלכתית בעת כהונתו כראש ממשלה ובקשר של תפיסה זו למדיניותו ולמחשבתו הכללית . מטרתי בספר זה למלא מעט את החסר ולדון ברעיונות המדינה, הדמוקרטיה, האזרחות והמשפט המגולמים בממלכתיות הבן-גוריונית . ממצאיי בספר נגזרים משלוש טענות יסוד תאורטיות-מתודולוגיות . הראשונה היא כי בן-גוריון היה לא פוליטיקאי פרגמטיסט גרֵדא שהכפיף את מחשבתו לעשייה הפוליטית, אלא מנהיג בעל מערכת ברורה של תפיסות ואמונות, והוא הונע על ידה . בן-גוריון לא היה כמובן הוגה דעות או פילוסוף פוליטי בעל משנה סדורה ומגובשת, וברור כי מחשבתו השתנתה לפי הנסיבות ואילוצי המציאות, ואף על פי כן אפשר בהחלט לאתר קווי מחשבה ועקרונות שנכחו במחשבתו ובמדיניותו כל תקופת פעילותו הפוליטית . טענתי השנייה היא שלבן-גוריון הייתה תפיסת עולם פ ו ל י ט י ת-א ז ר ח י ת ברורה, כלומר היו לו עמדות ברורות בנוגע למהותה של הקהילה הפוליטית וליחסה עם הפרט ובנוגע לרעיונות המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה ושלטון החוק . תפיסה זו קיבלה משנות השלושים את הכותרת 'ממלכתיות' . יתר על כן, אני טוען שלתפיסתו הממלכתית של בן- גוריון היה מקום מרכזי בהגותו, כלומר שאי-אפשר להבין את האידאולוגיה הציונית של בן-גוריון או את מדיניותו בכל שטח שהוא בלי להבין את מחשבתו הפוליטית-אזרחית . טענתי השלישית היא שתפיסתו הפוליטית-אזרחית של שלום, מלחמה, צבא ומוסר ; הנ"ל, דרג מדיני וצבאי ; הנ"ל, כאש בעצמותיו ; אהרונסון, נשק גרעיני . 3 לכתיבה הבוחנת את האידאולוגיה הציונית של בן-גוריון או את תפיסותיו החברתיות והאזרחיות ראו : דוניץ, האידיאולוגיה הלאומית ; גורני, מן האידאולוגיה ; אביחי, מעצב המדינה ; הנ"ל, ישראל והעם היהודי ; אבינרי, החזון והעוצמה ; הנ"ל, דמותו של מנהיג פועלים ; מדינג, בן-גוריון ; קולת, בן-גוריון : הדמות והגדולה ; שמעוני, האידיאולוגיה ציונית, עמ' 187 - ,190 351 - 359 ; אהרונסון, מנהיג הרנסנס ששקע ; צחור, החזון והחשבון ; ריבלין, משנתו הציונית ; שפירא, שלילת הגלות ; ינאי, התפיסה הממלכתית ; הנ"ל, מושג האזרחות ; דון-יחיא, ממלכתיות ; צמרת, ימי כור ההיתוך, עמ' 56 - 70 ; הנ"ל, עלי גשר צר, עמ' 75 - 85 ; בראלי, הממלכתיות ותנועת העבודה ; הנ"ל, מפא"י בראשית עצמאות ; בראלי וגורני, אחדות ושיתוף ; בראלי וכ"ץ, אפלטון . מלבד זה, ראו את מאמריי : מינוי שופט ספרדי ; שוויון ושותפות ; ממלכתיות בן-גוריונית ; רמטכ"ל אזרחי ; רפובליקניזם יהודי .
|
|