|
|
עמוד:11
11מבוא שלטה ההנהגה ההיסטורית של השומר הצעיר – מאיר יערי ויעקב חזן – ובשנים הראשונות למדינה הוא נשא זהות אידיאולוגית ברורה, שמיצבה את הקיבוץ הארצי ואת מפ״ם כסמנים השמאליים ביותר בתנועת העבודה הציונית וכגופים חשובים מאוד בפלג הקיבוצי-חלוצי שלה, שהיה חלק בלתי נפרד מההגמוניה במדינה . מאמצע שנות החמישים עד אמצע שנות השבעים חלה בקיבוץ הארצי ובמפ״ם תמורה מרחיקת לכת ; זו באה לידי ביטוי בכמה תופעות : בתנועה ובמפלגה פרץ ויכוח נוקב בנוגע לזהותן הרעיונית ; ההנהגה ההיסטורית נעשתה מטרה לתלונות ולהאשמות ואיבדה בהדרגה את כוחה ; קהל הנאמנים של גופים אלה ( חברי הקיבוצים ומצביעי מפ״ם ) התפצל לקבוצות יריבות ; והממסד התרבותי-אידיאולוגי שלהם ( ובכלל זה היומון על המשמר , מגוון כתבי עת, מועדון צוותא, ספרית פועלים וסמינריון גבעת חביבה ) חדל מלשרת את מנגנון התנועה והמפלגה, והיו בו אף מי שהחלו לפעול נגד המנגנון . לכל אורך התקופה התקשו הקיבוץ הארצי ומפ״ם להגדיר את דרכם הפוליטית : בשנים 1956 - 1977 הייתה מפ״ם חלק מהממשלה ( חוץ מבשנים 1961 - 1966 ) , ובשנת 1969 אף הצטרפה לרשימה משותפת עם מפלגת העבודה ( המערך ) . עם זאת, התנהלותה כלפי חלקיה האחרים של תנועת העבודה התאפיינה באופוזיציוניות ובמאבקים דווקא . בסוף שנות השישים החלו לפרוש חברים מהמפלגה ( בעיקר חברי קיבוצים ) ופנו לפעול במסגרות פוליטיות מתחרות . בו בזמן גם נחלש כוחה של מפ״ם בכנסת : מספר המושבים שלה פחת בהדרגה מתשעה בבחירות 1955 לשבעה בבחירות 1973 ( כחלק מן המערך ) , ובבחירות 1977 היא זכתה בארבעה מושבים בלבד . ויכוחים רעיוניים, התפוררות חברתית, היחלשות פוליטית ומחאה תרבותית נפוצו גם בקרב חלקיה האחרים של תנועת העבודה בין אמצע 8 מלחמת ששת הימים ומלחמת יום שנות החמישים לאמצע שנות השבעים . 9 הכיפורים נחשבות בדרך כלל נקודות המפנה ביציבות של מבנה הכוח שלה . עם זאת, מוסכמה היסטוריוגרפית זו חוטאת למציאות, שכן עוד בשנות 8 על המתחים הפנימיים בתנועת העבודה ועל התפתחותם למשבר כולל ראו : אלמליח וקדרון, ׳בין תרבות לפוליטיקה׳ ; הגילויים השונים של משבר תנועת העבודה נידונים לרוב בנפרד . כפי שיוסבר להלן, התרומה של ספר זה להבנת המשבר הרחב של תנועת העבודה מתבססת על מקרה מבחן שייבחנו בו זיקות הגומלין בין גילויי משבר אלה . 9 ראו למשל : ישי, בין גיוס לפיוס , עמ׳ 78 ; אייזנשטדט, תמורות בחברה הישראלית , עמ׳ 35 - 44 ; גרינברג, ׳מפא״י בין דמוקרטיזציה לליברליזציה׳ .
|
|