|
עמוד:12
12 אנשי האתמול 10 על כל פנים, הגדרת השנים החמישים היו בקיעים חמורים בהגמוניה שלה . 1956 - 1977 כתקופת משבר בתנועת העבודה בכלל ובקיבוץ הארצי ומפ״ם בפרט, אינה מובנת מאליה : דווקא אלה היו שנים של התפתחות והתבססות מרשימה של מדינת ישראל ושל חלקים נרחבים בחברה הישראלית, ובכללם 11 גם הקיבוצים המשיכו לגדול ; מעוזיה החברתיים של תנועת העבודה . ממצוקה וחובות הם עברו לשפע ולשגשוג והיו לחלק מהמעמד הבינוני 12 זה היה לכאורה שהתפתח במדינה לאחר שנות החירום והעלייה הגדולה . גם שיאה של העצמה התרבותית של תנועת העבודה, בעיקר לאחר הניצחון 13 רבים לא האמינו שהיא כה במלחמת ששת הימים, שהעלה את יוקרתה . קרובה לאבדן השלטון וכי ההסתדרות והקיבוצים מועדים לקריסה . המהפך הפוליטי של שנת 1977 טפח על פניהם וכך גם התמוטטות ההסתדרות והקיבוצים שאירעה בשני העשורים הבאים . במשבר תנועת העבודה, שאפיין את הרבע האחרון של המאה ה- ,20 היה אפוא גורם הפתעה בולט, אשר נבע מתחושת העָצמה שהתפתחה 14 כיצד אפשר ליישב סתירה זו במערכותיה בעשורים הראשונים למדינה . בין משבר ובין עָצמה ? עד כה נכתבו סקירות אחדות בלבד ממעוף הציפור על שקיעתה של תנועת העבודה, וכולן מתמקדות בדיאלקטיות הבולטת של 15 חיבורים אלה אינם בגדר תחליף למחקר מעמיק של הנושא, ועם תהליך זה . 10 Herman, ‘Israeli Grassroots Activism’ ; Heilbronner, ‘Resistance through Rituals’ 11 גרוס, ׳כלכלת ישראל׳ ; רוזנפלד וכרמי, ׳ניכוס אמצעים ציבוריים׳ ; בן-פורת, היכן הם הבורגנים ההם , עמ׳ 161 - 183 ; כהן, ׳מיכאל שלי׳ . 12 בשנת 1977 היו בקיבוץ הארצי יותר מ- 30,000 איש, מהם כ- 20,000 חברים, ומספר הקיבוצים בתנועה הגיע ל- 78 . כללית היו הקיבוצים במאזן הגירה שלילי בתקופה שלאחר ,1961 אם כי מ- 1967 עד אמצע שנות השמונים הלך והשתפר מאזן זה . ראו : הקיבוצים ואוכלוסייתם : תמורות דמוגרפיות בשנים 1961 - ,2005 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס׳ ,1327 סיוון תשס״ח ( יוני 2008 ) , עמ׳ 25 : . http : / / www cbs . gov . il / publications / kib05 / pdf / h_print . pdf ( אוחזר ב- 2018 . 1 . 11 ) . 13 גן, ׳חשופים בצריח׳ . 14 על המעבר הדרמטי מעצמה להתמוטטות מעידים שמותיהם של חיבורים שמספרים מכלי ראשון על אירועי התקופה : יגול, קץ ההגמוניה ; הראל, בין בניין להרס ; בראלי, מתנועה למנגנון . 15 גורני, ׳העשור המופלא׳ ; שפירא, ׳עלייתה וירידתה של תנועת העבודה הארצישראלית׳ ; אייזנשטדט, תמורות בחברה הישראלית , עמ׳ 35 - 44 ; צחור, ׳הקיבוץ – התקרשות הלבה היוקדת׳ .
|
|