|
|
עמוד:13
שהתקיימה במרתף שהזדעזע בכל רגע מההפצצות [ ... ] הסוכה שהעמידו בחצר , דברים שהוא עצמו השתתף בהם . שבועות מספר לאחר תום החגים , לאחר חודשיים בוורשה הכבושה , נמלט שז " ך לווילנה . בין מלחמות העולם היו וילנה וסביבתה נתונות במחלוקת בין פולין לליטא ; ב – 1938 סופחה וילנה לפולין , אולם לאחר מפלת פולין , שנה לאחר מכן , וכיבוש חלקה בידי רוסיה בהתאם להסכם ריבנטרופ - מולוטוב , צורפה מחדש לליטא . עבור יהודים רבים , במיוחד אלה שהיו פעילים כמו שז " ך בתעמולה אנטי – נאצית , נדמתה וילנה כמפלט זמני וכבסיס ליציאה למקומות בטוחים יותר . בארבעת החודשים שלאחר כיבוש פולין היה המעבר לווילנה בטוח יחסית , ולאחר מכן נסגרו הגבולות והכובש הגרמני אסר על היהודים לצאת ממקומות מושבם . בווילנה שהה שז " ך במשך יותר משנה , ושם ניסה לסייע למאמצי בריחה של היהודים לארץ ישראל ולמקומות מפלט אחרים . מסוף אוקטובר 1939 ועד אמצע יוני 1940 ( עת סופחה לברית המועצות ) יכלו ניסיונות הימלטות אלה , כמו גם פעילות ציונית , להתבצע כמעט באין מפריע . יהודי ליטא והפליטים היהודים מפולין שהתקבצו בה ורצו לעלות לארץ נאלצו להתמודד על מספר מועט של סרטיפיקטים ; חלקם העדיפו לעלות באופן בלתי – לגלי . לשז " ך , בתור פעיל ציוני ותיק , ניתן סרטיפיקט . בערב פסח ת " ש ( 1940 ) נסע שז " ך לטריאסט , עיר נמל בצפון מזרח איטליה , התאחד עם אשתו ( היא למדה באותה תקופה באוניברסיטת סורבון בפריז ) וביחד עלו לארץ באנייה . גם אביו של שז " ך החליט לא להישאר עוד בוורשה ; לאחר התלבטויות רבות החליט לעזוב את קהילתו . לדברי בתו של שז " ך , העלייה התאפשרה בעזרת דרכונים בלגיים שאחותו שחייתה בבלגיה סייעה לארגן . האב עלה לארץ כחודש לאחר בנו , באותה עלייה שבה נסעו בנו וחתניו של הרבי מגור . 13 פנקס ההר השני , עמ ' נא . ראו עמ ' . 49 14 ר ' ברטוב , " ד " ר ש " ז כהנא ופועלו : במלואת לו שבעים שנה " , קול השבת , גיליון חשון - טבת תשל " ו . 15 י ' ארד , " ריכוז הפליטים בווילנא ערב מלחמת העולם השנייה " , יד ושם : קובץ מחקרים ט ( תשל " ג ) , עמ ' ; 175 - 165 י ' באואר , " פעולות הצלה דרך וילנא " , שם , עמ ' . 183 - 177 16 ראו הרב א " י ברומברג , " היאך חיים היום יהודי פולין " , הצופה , , 22 . 5 . 1940 עמ ' . 3 שז " ך עוסק בהחלטה זו במקומות מספר , ראו עמ ' , 204 ובהערה 106 שם . זו הייתה הכרעה לא פשוטה , שכן כמה וכמה רבנים ( ובפרט בגטו ורשה ) יכלו להימלט ולא עשו כן מפני דאגה לצאן מרעיתם . ראו ח ' דרייפוס - בן – ששון , "‘ כצאן אשר אין לו רועה ' ? רבנים ומעמדם בשואה " , בתוך : א ' ידידיה , נ ' כהן וא ' פרבשטין ( עורכים ) , זיכרון בספר : קורות השואה במבואות לספרות הרבנית , ירושלים תשס " ח , עמ ' ; 151 - 147 הרב י ' שוורץ וי ' גולדשטיין , השואה , ירושלים תשמ " ז , עמ ' . 212 - 211 באופן כללי , את ורשה עזבו לא רק מנהיגים רוחניים בולטים אלא גם מנהיגים פוליטיים ; כפי שמציין ישראל גוטמן , לעזיבה זו היה משקל רב בירידת יכולת ההתנגדות של היהודים . ראו בספרו יהודי ורשה ( לעיל , הערה , ( 11 עמ ' . 230 - 228 17 על פי זיכרונותיה של בתו , נחמה כהן , שיחה בחודש אדר תשע " ד . 18 " הרב ש . ד . כהנא והרב י . מ . לוין " , הצופה , , 17 . 5 . 1940 עמ ' . 1 בוורשה כיהן האב כרבה של קהילה בת מאות אלפים וזכה לכבוד ולהערצה , אך עם עלייתו ארצה נאלץ להסתפק בתפקיד רבה של העיר העתיקה ( וגם את המשרה הזו היה עתיד לאבד תוך שנים ספורות בשל נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות ) , קהילה שרבים מתושביה לא הכירוהו .
|
|