|
|
עמוד:יב
במסכת ברכות ( סב , א ) , מתייחס לכך שדרכי התורה והאמונה אינן מתבררות רק מתוך לימוד בבית המדרש , אלא גם מתוך התבוננות בדרך יישומן . כשם ש 'רב כהנא ' עקב אחרי רבו ( אבא אריכא , הנקרא בתלמוד ‘ רב ' ) והסתתר מתחת למיטתו כדי ללמוד כיצד הוא חי עם א ִשתו , כי ‘ תורה היא וללמוד אני צריך ' , ההתבוננות בחסידי גור מאפשרת לנו להיחשף לתפיסות עולם יהודיות שכמעט אינן מוכרות . שלישית , ההתחקות אחר גילוייה השונים של הקד וּ שה מראה כיצד חסידי גור מעניקים משמעות שונה מהותית למונחים כמו אהבה , יצר וחיי אישות , ודוחים את המשמעות שהעניק להם העולם המערבי . ה ֵטיבה לתאר זאת צילה , אחת המרואיינות : החברה המערבית לקחה את כל הקשר שבין איש לאישה והמציאה סביבו רעיונות שזרים לתפיסה היהודית , והרבה פעמים גם לשכל האנושי בכלל . הם גם ניפחו וניפחו את החשיבות של הגוף והנאותיו , עד שזה הפך להיות הדבר החשוב ביותר בחיים שלהם . זה מין גולם שקם על יוצרו : אנשים טיפחו את זה , ועכשיו הם עבדים של זה . קריאת תיגר זו של חסידי גור על התרבות המערבית מאתגרת ומזמינה לבחון מחדש את מה שנחשב מובן מאליו בעולמו של האדם המודרני . רביעית , בימים אלה , שנעשים בהם מאמצים להרחיב את שילוב החרדים בכלכלה ובמערכות הביטחון הלאומי , יש ערך להעמקת ההיכרות עם חברה זו . התפיסה הרווחת בציבור , שלפיה החברה החרדית כולה היא ‘ חברת לומדים ' , מונעת את האפשרות להציע לקבוצות חרדיות שונות מענים מתאימים לערכים ולצורת החיים הייחודיים להן . ספר זה מראה כי חסידות גור אינה הולמת את הקטגוריה של ‘ חברת לומדים ' , והיא אינה חולקת עם חברה זו אורחות חיים וסדרי עדיפות זהים . שאיפתי היא שספר זה ייקרא באופן אמפתי . אמפתיה אינה הזדהות , אלא היכולת להכניס רגל אחת לעולמו של הזולת ולחוש אותו . הניסיון להבין את האחר ואת ההיגיון שבהתנהגותו הוא , בסופו של דבר , מה שמחבר בין אנשים אף שהם שונים מאוד זה מזה . קשרים אמפתיים בין אדם לרעהו מאפשרים לכל אחד להרגיש נוח , להוריד הגנות , להנכיח את זהותו האישית , להיפתח כלפי הזולת ולחוות אתו תחושה של ק ִרבה . כך ברמת הפרט , ונראה שכך בדיוק גם בין קבוצות אוכלוסייה שונות .
|
|