פתח דבר

עמוד:9

התלמידים לתכנים שיש להם חשיבות אוניברסלית אך ביטוי מועט במדידות ובמבחנים חיצוניים . אין להתפלא , עם כן , כי במחקרה של צור ( 2015 ) נמצא כי תלמידים שהתבקשו לתאר את תהליכי ההוראה והלמידה שהם חווים בכיתתם בחרו לעשות זאת תוך שימוש במונחים של שעמום , הכתבה ושגרה , וכי בתיאור החיים במרחב הכיתתי הם בחרו להדגיש את הקירות המלוכלכים , את הצפיפות ואת היעדר הפרטיות . לתקוות לשינוי שיוביל ליצירתן של כיתות לימוד מאתגרות , מרתקות , מעניינות ומועילות לתלמידים שותפים כיום רבים . ברם , שינוי אפקטיבי אינו יכול להתרחש בבית הספר ללא ניהול מקצועי של שלביו השונים ובלי שהמשתתפים השונים המעורבים בתהליך השינוי יהיו בקיאים במרכיבי השינוי , בגורמיו ובאסטרטגיות הפעולה הנכונות ליישומו ויהיו שותפים פעילים בניסוחו . מבחינות אלה , הספר הנוכחי מהווה תרומה חשובה לכל אנשי החינוך העוסקים וחוקרים את התחום , השואפים לחולל שינוי שישפיע על ממד העומק של בית הספר ויתבטא בעיצוב מחדש של תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בכיתות . לצד הניסיון לחשוף את הקורא הישראלי לספרות העיונית והמחקרית שנכתבה רובה ככולה בשפה האנגלית , הספר משמש במה לטענתו של המחבר כי שינוי תלוי במידה מכרעת בקונטקסט ובנסיבות הפעולה המייחדות כל אחד מבתי הספר , ובכלל זה מורשתו של בית הספר , התרבות והקהילה שבה הוא פועל וממוקם , ההיסטוריה המשותפת לחבריו השונים ומאפייני התלמידים המגיעים אליו . לכן , שינוי חינוכי אינו יכול להיחשב ל " מוצר " אחיד ואוניברסלי המתאים במידה דומה לכל קונטקסט ארגוני המאפיין באורח ייחודי בתי ספר שונים . חלקו הראשון של הספר מציג את המסגרת התאורטית והאמפירית של תחום הדעת ומתמקד בשינוי הארגוני , בכלל , ובשינוי של ארגונים חינוכיים , בפרט . בהלימה לטענותיהם של הוגי דעות רבים בתחום מנהל החינוך המחבר גורס כי כל בית ספר מצוי בקונטקסט ארגוני וסביבתי מורכב הייחודי לו ולפיכך הדבר מחייב פיתוח של ספרות על שינוי , תכניות שינוי ואסטרטגיות פעולה העונות על מאפיינים ייחודיים אלה . זאת ועוד , המחבר טוען כי המחשבה שמשרד החינוך יכול להוביל לשינויים בממד העומק ובתהליכי ההוראה והלמידה הנעשים בבתי

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר