|
עמוד:8
בתהליכי השינוי הארגוניים והחינוכיים בבתי הספר , ובכלל זה מורכבותם של השינויים עצמם , שמרנותם של המורים , ניהול לקוי של תהליכי שינוי , מורל נמוך בחדר המורים , פער בין עולמם של קובעי המדיניות לעולמם של המורים ועוד . על עובדה אחת אין עוררין – הניסיון להפעיל תהליך של שינוי בבית הספר אינו מהלך קל , והוא מחייב מתן תשומת לב רבה לגורמים שונים העשויים להשפיע על מידת הטמעתו של השינוי המיוחל ועל יעילותו . מורכבותם של תהליכי השינוי של בתי הספר עוד גברה בעידן שאנו חיים בו בשל הפער העצום הקיים בין תפיסות נאו ליברליות של החינוך המתארות את החינוך " הרצוי " ו " הנכון " לבין טבעו הייחודי של בית הספר הציבורי ושל מקצוע ההוראה . הדרישות לנשיאה באחריות בחינוך , לסטנדרטיזציה של תהליכי ההוראה , להפרטת החינוך , הצורך לשווק את בית הספר , מדדי תפוקה בית ספריים , והניסיונות לבצע הערכה כמותית של תהליכי הלמידה ושל תוצריהם העומדים בבסיסן של האידאולוגיות הנאו ליברליות מצויים בסתירה מוחלטת למהות הבסיסית של מקצוע ההוראה הנחשב לאוּמנות ( . ( craft העקרונות הנאו ליברליים גם מתעלמים מכך שלא קיימת דרך הוראה אחת שהיא המוצלחת ביותר אלא סגנונות ודפוסי הוראה רבים הנחשבים למצוינים , זאת בתנאי שהם מופעלים באופן העולה בקנה אחד עם הצרכים והנסיבות . הם גם אינם משקפים את העובדה שלא ניתן להגדיר מטרה אחת ויחידה לעבודה החינוכית , וכי קיים קושי לקבוע קשר ודאי וברור בין תשומות , תהליכים ותפוקות בעבודת ההוראה . עוד ועוד הוגי דעות מתחום החינוך קובלים על הניסיונות להעריך את עבודת המורה והתלמיד אך ורק באמצעות בחינות משוות הממקדות את תהליכי ההוראה והלמידה בהכנת התלמידים למבחנים ואשר מובילות ליצירתו של תלמיד שכדי להצליח במבחן תוחם את הלמידה ואת תחומי העניין שלו לתכנים ולחומרי לימוד צרים מאוד . הניסיון לתקן את תהליכי ההוראה ולקבוע למורה באמצעות מבחנים ומדידות מה עליו ללמד , מתי וכיצד , הובילו להפחתה ניכרת של מידת האוטונומיה המקצועית של המורים , וכפועל יוצא – להגבלות משמעותיות על הגמישות והיצירתיות שהם יכולים לגלות ולבטא בתהליכי ההוראה . מהלכים אלה גרמו למורים להיצמד למוכר ולנמדד במדדי ההערכה השונים , ולהימנע מהפעלת תהליכי למידה או מחשיפת
|
|