|
|
עמוד:14
ההכרה כי אנו חיים בעולם משתנה לא פסחה גם על בתי הספר הציבוריים המיועדים להכשיר את דור העתיד . בתי הספר עוסקים השכם והערב ביזמות שינוי שונות , בחלקן פרי יזמתם ובחלקן האחר כאלה הנכפות עליהם מחוץ . העיסוק בתהליכי שינוי הפך בשנים האחרונות למוקד כה מרכזי בהוויה של בתי הספר עד כי לעתים נדמה שתהליכי השינוי שינו את ייעודם והפכו מאמצעים לקידומם של בתי הספר ושל אלה הלומדים בהם למטרה בפני עצמם . אך למרות הניסיונות הרבים לשנות את בתי הספר הציבוריים בהתאם לרוח הזמן וההשקעה הממשלתית הרבה של משאבים שנועדו לקדם בהם יזמות של שינוי , בתי הספר כיום אינם שונים במאפייניהם באופן מהותי מבתי הספר שהיו קיימים בעבר . לאור זאת עולה השאלה , האם בתי ספר יכולים להשתנות ? האם מערכת חינוך יכולה להוביל את בתי הספר הפועלים בה לשנות את התנהלותם ואת דפוסי ההוראה והלמידה שהם מקיימים ? * * * אני זוכר את היום שבו התחיל בני הבכור את לימודיו בכיתה א ' . זה היה באותו חדר כיתה ובאותו בית ספר שבו אני למדתי ארבעים ואחת שנים קודם לכן . המילים " שלום כיתה א " שהיו כתובות בתקופתי על לוח ירוק בגיר לבן נכתבו הפעם על לוח לבן ומחיק במצבעים ( " טושים " כפי שנקראו בעבר ) בצבעי שחור ירוק כחול אדום . את שולחנות העץ הכהים והמלבניים שהיו מסודרים בזמני בארבעה טורים מקבילים החליפו שולחנות בהירים בעלי צורה של טרפז שאפשרה לסדרם במעגלים קטנים ולקיים עבודה בקבוצות . הצלצול מחריש האוזניים שסימן את תחילתם וסופם של שיעורים בתקופתי הוחלף במנגינה שצליליה המתכתיים התנגנו ברמקולים שהיו תלויים בכיתות ובמסדרונות . את הטלוויזיה שעמדה על עמדת גלגלים ניידת ובה צפינו במשדרים באנגלית בשחור לבן החליף חדר מחשבים מרכזי . בכיתה של בני ישבו שלושים ושמונה ילדים בעיניים נוצצות , נרגשים , מחכים לבאות כפי שאני בזמני ישבתי בציפייה דרוכה לנפלאותיו של התהליך החינוכי .
|
|