|
|
עמוד:11
החברתי ביזמות חברתית באמצעות בחינת מניעיו של היזם החברתי ; בסיומו של דיון פתלתל הם הגיעו למסקנה כי יזמות חברתית מובילה לשינוי חברתי דרך מענה לצרכים חברתיים . קשה לומר שיש בהגדרה זו משום תרומה ממשית לדיון . יש הפותרים את העיסוק בשאלה מהו ' חברתי ' בהנחה שהכוונה היא לסיוע לפתרון בעיותיהן של אוכלוסיות מודרות . כך , למשל , במאמר העוסק בדרכים להערכה של ערך חברתי הגדירה רואווינה יאנג ( Young , 2006 ) את המונח ' חברתי ' כך : פעולה המייצרת ערך עבור אנשים שצורכיהם הדחופים והחיוניים אינם זוכים למענה בדרכים אחרות . שדה נוסף שבו אפשר לבחון כיצד מוגדרת מטרה חברתית הוא השדה המשפטי . במדינות רבות מפורטות המטרות החברתיות הראויות בעיני המדינה בחקיקה המעניקה מעמד או הטבות לארגונים המקדמים מטרות אלה . בישראל , מונח המפתח אינו מטרה חברתית אלא מטרה ציבורית . מונח זה מופיע בפקודת מס הכנסה , שבה נקבע כי אחד התנאים להענקת הטבת מס לגוף ציבורי הוא מחויבותו של הגוף לקידום אחת מן המטרות המוגדרות ציבוריות בפקודה . בחוק החברות מופיעה רשימה של מטרות ציבוריות שמהן רשאית חברה לתועלת הציבור לבחור את מטרתה . ההגדרות בשני דברי חקיקה אלה דומות למדיי . הרשימה הבסיסית של המטרות בפקודת מס הכנסה כללה דת , תרבות , חינוך , מדע , בריאות , סעד או ספורט ; במשך השנים נוספו לרשימה בין השאר מתן שירותים מוניציפליים ליישובים ביהודה ושומרון וברמת הגולן , מניעת תאונות דרכים , סיוע לחיילים משוחררים , זכויות אזרח , טוהר מידות בשירות הציבורי , הגנה על בעלי חיים והגנה אזרחית על ביטחון תושבי מדינת ישראל ואזרחיה . המטרות שנוספו מבטאות את השינויים שחלו בתפיסת הרוב או השלטון את המטרות החברתיות הראויות לתמיכת המדינה . מכל האמור לעיל עולה כי היעדר דיון של ממש בשאלת הגדרתה של מטרה חברתית מבטא כנראה הנחה בדבר הבנה אינטואיטיבית של המטרות הראויות להיקרא חברתיות או הסכמה כללית לגביהן , או כפי שמציע צ ' ו — את תפיסת הרוב אשר למטרות הנחשבות ראויות . הגדרת עסקים חברתיים לאחר שעסקנו בהגדרת המונח יזמות חברתית נפנה לניסיונות ולדרכים להגדיר עסקים חברתיים בישראל ובעולם . אף שהדיון באנגלית בהגדרתם של מיזמים עסקיים חברתיים מתקיים מבחינה מילולית באותו שדה מושגי שבו הוגדרה היזמות החברתית ( social enterprise ו social , ( entrepreneurship במרבית המדינות נזנח בהגדרה של עסקים חברתיים ממד היזמות בניסוח המקובל , וזו מתייחסת בעיקר לשילוב של מטרות עסקיות וחברתיות כמאפיין העיקרי של הפעילות וכביטוי לחדשנותה . בעברית המעבר חד אף יותר . בשנים הראשונות לעיסוק בנושא נפוץ השימוש במונח ' יזמות עסקית חברתית ' , או ביחיד — ' מיזם עסקי חברתי ' ( בנזימן , ; 2009 גדרון ויוגב , (; 2010 במונחים אלה נשמרה ההתייחסות לעולם היוזמה והיזמות . משגבר השימוש במונח ' עסק חברתי ' נתק קשר זה , לפחות מבחינה לשונית , והדיון כמעט שאינו נסב על אלמנט היזמות שבהקמת העסקים החברתיים , אלא על מאפייני החיבור שבין עשייה עסקית לחברתית . רוב העיסוק בהגדרה של עסקים חברתיים אינו מתקיים במישור האקדמי אלא בקרב קובעי
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|