|
|
עמוד:9
מבוא בני אדם משתמשים במילים כדי לתאר את המציאות שבה הם חיים , לבטא את השקפותיהם ודעותיהם וליצור תקשורת עם הזולת . הם בוחרים לשם כך במילים מסוימות מתוך מאגר המילים העומד לרשותם בשפה נתונה שבה הם משתמשים כשפה כתובה ו / או מדוברת , מעדיפים אותן על פני מילים אחרות ונמנעים משימוש במילים מסוימות ; הם מקנים למילים קיימות שהם בוחרים להשתמש בהן משמעות מסוימת , לעתים משמעות חדשה שלא הייתה בשימוש עד כה , ואף טובעים בעת הצורך מילים ומינוחים חדשים בהתחשב בצרכים המשתנים של תיאור המציאות , השקפת עולמם וצורכי התקשורת שלהם . המילים שאנו בוחרים להשתמש בהן , המשמעות המיוחדת שאנחנו מייחסים להן , והעובדה שאיננו בוחרים להשתמש במילים אחרות , כולן מבטאות - במודע ושלא במודע - את צרכינו ואת השקפת העולם שלנו . השאלה המעסיקה אותנו כאן באשר לכמה מילות מפתח בהיסטוריה של התרבות היהודית היא מתי ובאיזו משמעות החלו להשתמש במינוחים מסוימים ובמשמעות מסוימת ; מתי ומדוע הם שינו משמעות והקשר ; מדוע היה בהם שימוש ניכר בתקופות מסוימות והם נדחקו לשוליים בתקופות אחרות ; מדוע מלומדים מסוימים השתמשו במינוחים מסוימים והתעלמו ממינוחים אחרים ; ואיזו משמעות משתנה הם הקנו למינוחים שהם בחרו להשתמש בהם . שאלת המפתח היא מה המשמעות של התפתחויות אלה מבחינת תפיסת היהדות המשתנה שלנו . עלינו לשים לב שהשאלה אינה רק באילו מינוחים השתמשו אלא גם אילו מינוחים נעדרו או נעלמו בתקופות מסוימות והוחלפו על ידי אחרים , משום שבשפה , כמו בטבע , אין חלל ריק ; ברגע שמינוח מסוים נדחה או נעלם בהכרח יבוא במקומו מינוח חדש שנתפס כמתאים יותר לתמונת עולמו של הדובר והכותב ולמסר שהוא רוצה להעביר . לפיכך , עלינו לשים לב לא רק למה שיש בטקסטים , אלא גם למה שאין בהם ; גם לכך יש משמעות . נוסף על כך , עלינו לזכור תמיד השימוש של מלומדים במינוחים אלה ואחרים אינו תמיד מודע , ולא בהכרח עקיב . דווקא שימוש לא מודע במינוחים יכול ללמד אותנו רבות על הלכי הרוח שהיו דומיננטיים בתקופות מסוימות . כל אלה מסמנים תופעות תרבותיות שאנו מבקשים לעמוד על משמעותן מתוך בדיקת ההיסטוריה של השימוש במילים אלו .
|
|