|
|
עמוד:10
אחת התופעות המרתקות ביותר בהיסטוריה של תרבויות היא גלגולי המשמעות והמעתקים הסמנטיים של מילים ומונחים לאורך המאות , ובמקרה היהודי אף לאורך אלפי שנות ההיסטוריה של אותן מילים עבריות . אחת הדרכים המרתקות לעקוב אחר התפתחויות רעיוניות ואידיאולוגיות בתרבות נתונה היא בדיקת המשמעות האטימולוגית וההיסטורית של התפתחות המשמעות של מילות מפתח והשתנותן בתרבות זו . תופעה זו גם יוצרת בעיה ידועה בקריאת טקסטים מתקופות קודמות , והיא כשל האנכרוניזם . אנו נוטים להטיל על קריאת מילים , טקסטים ותופעות מתקופות קודמות את עולם המושגים ואת המשמעויות הלשוניות המקובלות עלינו כיום , ובכך מעוותים לעתים קרובות את המשמעות המסוימת שהייתה להם בתקופה כלשהי , ואת התופעה התרבותית והאידיאולוגית שהיא מסמנת . אנו נוטים להניח שמשמעות זו ברורה מאליה , שהיא אינה משתנה , ושהמשמעות המקובלת עלינו כיום היא זו שהייתה קיימת לאורך הדורות - ולא היא . דיון זה מושפע מתיאוריות עדכניות של האינטרטקסטואליות . טקסט - כל טקסט - איננו יציר מוחו המקורי של הכותב באופן בלעדי , אלא נוצר תמיד מתוך מגע ודיאלוג עם טקסטים קודמים , שנכחו , בצורה זו או אחרת , במודע ושלא במודע , בסביבתו התרבותית של הכותב . היות שהכותב עצמו הוא ראשית כול קורא של טקסטים , ורק לאחר מכן כותב אותם , הרי הוא משתמש בטקסטים שקדמו לכתיבתו , במודע ושלא במודע , בתחכום או בפשטות . בכל מקרה , הטקסטים שקרא , המבנה הספרותי שלהם , התכנים , ההשקפות , המוטיבים ועולם המינוחים שמופיע בהם , כולם משפיעים על יצירתו . לפיכך , יש לקרוא את הטקסט מתוך ההקשר האינטרטקסטואלי הרחב . אין לראות בו מעין יחידה סגורה , מבודדת , משק אוטרקי המספק את עצמו ומכיל בתוכו את כל הנדרש כדי לפרש אותו , אלא חלק משדה טקסטואלי רחב שהוא מתבסס עליו , נובע ממנו ומשתלב בו . הטקסט משמש מקום מפגש למקטעים מטקסטים אחרים , יוצר אינטראקציה ביניהם , ויוצק בהם משמעויות חדשות . כפי שציין כבר מונטיין בזמנו : " אין תמה אפוא שספרי נישא על גבי הצלחותיהם של ספרים אחרים " . זאת בניגוד לתפיסת הניתוח 1 בעניין כשל האנכרוניזם ראו א ' מלמד , " שוויון ואי - שוויון במסורת היהודית : אתגר חמשת הכשלים " , מ ' הלינגר ( עורך ) , שוויון ואי - שוויון במסורת היהודית ( עומד להופיע ) . 2 מישל דה מונטיין , המסות , א ' ברק ( מתרגמת ) , תל - אביב , , 2012 עמ ' . 367 כפי
|
|