|
|
עמוד:12
זו , שהיא הקשה ( וגם המרתקת ) בעבודתו של ההיסטוריון , נושאת עמה רגישות יתרה כאשר בשואה עסקינן . " כולם קדושים וטהורים " , נאמר בתפילת " אל מלא רחמים " לזכרם של חללי השואה . כיצד אפוא נוכל לומר מי דייק ומי טעה ? כיצד נוכל לקבוע מה בדיוק אירע ? כיצד נימנע מעשיית עוול היסטורי ומוסרי ? התשובה היא : נוכל , כי זוהי חובתנו , וחובה עלינו לעשותה ברגישות ובענווה , במקצועיות ובזהירות . למרות ייחודה של השואה , למרות העדר תקדים לאושוויץ , למרות המציאות הבלתי - אפשרית של הזונדרקומנדו - החוב כלפי הקורבנות והחובה כלפי השומעים מובילים אל חוב כלפי האמת ואל חובה כלפי העובדות . •• את מרד הזונדרקומנדו אין לנתק לא מן האירועים שהתחוללו לפניו ולא מן האירועים שהיו תוצאותיו . למרד ב 7 - באוקטובר 1944 קדמו מרידות שלא יצאו אל הפועל , של אסירי אושוויץ בכלל ושל אנשי הזונדרקומנדו בפרט . להן קדמו תכנון ותוכניות . להם קדמו התארגנויות מחתרתיות של אסירים באושוויץ - בירקנאו . לכל אלה קדמו הקמת הזונדרקומנדו ועבודתם האיומה והנוראה של אנשיו . ואילו לאחר המרד באו חקירות , עינויים ותליות . את כל הנושאים האלה נסקור בספר זה . אנו מוצאים לנכון להעיר כמה הערות טכניות - מושגיות . החשובה שבהן נוגעת למינוח שבו אנו מתארים את מתקני המוות שפעלו במחנה אושוויץ ( מחנה אושוויץ 1 או " מחנה - האם " ) ובמחנה בירקנאו ( אושוויץ . ( 2 מתקנים אלה כללו בעיקרם תאי המתה בגז ואמצעים לשריפת הגופות . כפי שנראה בפרק הראשון , היו כמה שלבים בהשתכללותה של תעשיית המוות . לשם האחידות והפשטות , אנו מכנים את כל המתקנים " תאי גזים " - שם המתייחס לכל החלקים שנכללו בהם ולכל המשימות שמילאו . הערה שנייה נוגעת למספורם של תאי הגזים . הראשון שבהם הופעל במחנה אושוויץ 1 ונקרא " תא גזים . " 1 כאשר נבנו תאי הגזים הגדולים במחנה בירקנאו , הם כונו " תא גזים " 2 ו " תא גזים - " 3 אלה ששרידיהם המפוצצים ( ליתר דיוק : שרידי המשרפות שהיו חלק מהם ) נראים עד היום בסיומו של הרציף " החדש " , המוביל בקו ישיר מן הכניסה הראשית למחנה , אל האנדרטה המרכזית לקורבנות אושוויץ . כעבור זמן - מה נבנו כמה עשרות מטרים צפונה משם " תא גזים " 4
|
|