|
|
עמוד:10
אלא שזה בדיוק מה שהתרחש בשבת , כ ' בתשרי תש " ה , 7 באוקטובר . 1944 בשעת צהריים מוקדמת התחולל המרד היחיד בתולדות מחנה אושוויץ - בירקנאו , בית החרושת למוות הגדול והנורא ביותר שידעה האנושות . ולא סתם במחנה אושוויץ - בירקנאו , אלא בלבו של פס הייצור : בתאי הגזים . ולא סתם בתאי הגזים , אלא בידי האומללים שבאומללים , המדוכאים שבמדוכאים : אנשי הזונדרקומנדו . על פי כל אמת מידה היסטורית רגילה , מרד הזונדרקומנדו היה אירוע קצרצר . מהרגע שבו הושלכה האבן הראשונה על אנשי הס " ס ועד לרגע שבו נשרפה גופתו של אחרון המתקוממים , חלפו כתריסר שעות . 12 שעות מתוך 12 שנות שלטון האימה הנאצי . שלושה אנשי ס " ס נהרגו ו 452 - מורדים נטבחו : 455 מבין 60 מיליון קורבנותיה של מלחמת העולם השנייה . אלא שאת מרד הזונדרקומנדו אין למדוד על פי אמת מידה רגילה . אושוויץ היה פלנטה אחרת , כדבריו האלמותיים של יחיאל דינור ( ק . צטניק ) במשפט אייכמן : " אין הזמן שם כפי שהוא כאן על כדור הארץ , כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר . לתושבי פלנטה זו לא היו שמות , לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים . הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן ; הם לא נולדו שם ולא הולידו ; נשמו לפי חוקי טבע אחרים , הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו " . בפלנטת המוות הזו , שבה שמות הומרו במספרים , ובני אדם נהפכו לאפר , המרד הזה זוהר באור יקרות מעל להבות המשרפות . במקום שבו תוחלת החיים נמדדה בימים וערכם של חיי אדם היה אפסי , המרד הזה הוא ניצחונה של הרוח על מי שקידשו את הגוף , ניצחונו של המוסר האנושי על מי שאיבדו צלם אנוש . למרות ייחודו וחשיבותו של מרד הזונדרקומנדו , הוא טרם זכה למקום הראוי לו בתודעת הציבור ובספרות המחקר . צאו וראו : בנאום הפתיחה של גדעון האוזנר , התובע במשפט אייכמן , הוזכרו בפירוט המרידות בטרבלינקה ובסוביבור , ואילו המרד היחיד בתולדות תשלובת מחנות אושוויץ הוזכר במילים מעטות בלבד . מרד הזונדרקומנדו הוזכר בספרים רבים שנכתבו ובעדויות רבות שהושמעו על אודות אושוויץ , אך בכולם הוא מתואר לכל היותר בפרק קצר , ולעתים - בפסקאות מעטות . קודמיו רבי ההוד - המרד בטרבלינקה ( 2 באוגוסט 1943 ) והמרד בסוביבור ( 14 באוקטובר - ( 1943 כבר זכו לתיאורים מקיפים . כעת הגיע תורו של הפחות מוכר : המרד היחיד בתולדות מחנה אושוויץ - בירקנאו . במרד בטרבלינקה השתתפו קרוב ל 800 - אסירים , כמעט כל מי שהיו אז במחנה . 400 ‑ 350 מהם נורו במחנה עצמו , כמספר הזה הצליחו להימלט ומתוכם
|
|