|
|
עמוד:11
הקדמה היי עליזה , רציתי לספר לך משהו חשוב . יהונתן יקבל ביום העצמאות את אות הנשיא כחייל מצטיין . הודעה זו קיבלתי בעודי כותבת שורות אלה . שיתוק מוחין ( . ( c . p . זו היתה האבחנה שנקבעה כשיהונתן נולד , כנראה תוצאה של סיבוך בלידה . יהונתן היה מתנייע על כיסא גלגלים והתקשה להזיז חלק גדול מאיבריו . מרגע שהתחיל ללמוד בבית הספר בכיתה ז ' , היה ברור שהאתגר החינוכי הניצב בפנינו מגיע לפסגות חדשות . היה צורך לצמצם פערים לימודיים , להכשיר את המרחב הפיזי של בית הספר כך שיתאים לו , ולחזק את תחושת המסוגלות שלו . מסלול החיים הועיד ליהונתן כיו וּ ן ברור ובית הספר היה צריך לשנותו . לא לדבר על סולידריות ואחריות חברתית , אלא לבצע אותה ולהפוך אותה לחלק מסדר היום שלנו . תלמידים שרואים אחד מחבריהם מתמודד עם נכות באופן יום - יומי , לומדים להכיר בקשיים ולגלות להם אמפתיה , אך יותר מכך , הם לומדים להבחין שמאחורי כיסא הגלגלים יש נער מתבגר כמותם , עם רגשות , אכזבות , שאיפות ותסכולים . הישג זה הוא בעינ ַי גדול עוד יותר מתעודת הבגרות המלאה שאותה השיג לבסוף יהונתן .
|
|